ע"פ 2333/17

תקציר

הרשעתו של המערער ברצח בכוונה תחילה ועונש מאסר העולם שנגזר עליו לאחר בחינה מעמיקה של החלטת בית המשפט המחוזי וטיעוני המערער. התיק נסוב על מעשהו של המערער בגרימת מותו של המנוח, כאשר עיקר עיסוקו בהיבט ה"כוונה תחילה" של אישום הרצח. בית המשפט מצא כי מעשיו של המערער מקיימים את אלמנט ההכנה, שכן ברור שהוא נקט צעדים קונקרטיים לקראת ביצוע המעשה למרות טענות המצביעות על היעדר תכנון מוקדם. קיומה של כוונה מוקדמת קיבל אישוש נוסף בעדויות משפחת המנוח שהדגישו איומים קודמים של המערער. עדויות אלה נמצאו אמינות, המעידות על כוונתו להרוג, ונתמכו באופי האלים של התקיפה בה דקר המערער את הקורבן מספר פעמים בצווארו, תוך הפגנת כוונה מפורשת. טענת ההגנה כי המערער פעל במצב דיסוציאטיבי עקב התגרות מצד המנוח דינה כבלתי מבוססת. בית המשפט דחה את הטענה להפחתת העונש על בסיס הגנה עצמית או מצוקה נפשית, שכן הן התשתית העובדתית לאיומים שנשקף מהמנוח והן מידתיות תגובתו של המערער אינן מספיקות כדי לעמוד בקריטריונים של הגנה משפטית. יתר על כן, הרצח האכזרי התרחש לעיני בנם הקטין של בני הזוג, מה שהחמיר את חומרת הפשע ואת השפעתו החברתית. בית המשפט הדגיש את חשיבותו של