בג"צ 5442/19

תקציר

העתירה קוראת תיגר על חוקתיותו של סעיף 3 לחוק השמות, המסדיר כיצד נבחר שם משפחתו של ילד כאשר הוא נולד להורים לא נשואים. העותרת טוענת כי החוק מפלה ומנוגד לחוק שיווי זכויות האישה, וכן סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. יתר על כן, העותרת סבורה כי החוק הנוכחי יוצר מכשולים בירוקרטיים ורגשיים מיותרים בפני אימהות המבקשות לשנות את שם המשפחה של ילדן לאחר הפרידה מאביו של הילד. המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה ממספר טעמים, ובהם הפרדת רשויות, היעדר צדדים הנוגעים בדבר בעתירה ואי הצדקת טענת העותרים. עוד הם טוענים כי חוק השמות מאזן כראוי בין האינטרסים של ההורים והילד וכי כל ערעור צריך להיות מופנה כלפי הרשות המחוקקת ולא כלפי הרשות השופטת. השופט א' שטיין מסכים עם המשיבים מכל הבחינות ודוחה את העתירה. ראשית, השופט מציין כי חוק השמות קדם לחוק היסוד ולכן הוא חסין מפני ביקורת חוקתית. שנית, השופטת קובעת כי העותרת לא הוכיחה די הצורך כל אפליה או אי שוויון, הנחוצים להחלת חוק שיווי זכויות האישה. לבסוף, מדגישה השופטת כי הסעד המבוקש - תיקון חקיקה ראשית - חורג מסמכותו של בית המשפט, וכי יש להפנות קשיים כאלה לכנסת. לפיכך, העתירה נדחית ללא צו בדבר הוצאות.