ת"א 49402-10-17

תקציר

התובע, דייר מוגן, תבע את הנתבעים - בעלי הדירה - להתיר תיקונים בחוזה. הנתבעים טענו כי לתובע אין מעמד וזכות להשכיר את הדירה. השופט דחה את טענת הנתבעים וקבע כי אביו המנוח של התובע היה דייר מוגן במשך 25 שנה ואמו הפכה לדייר מוגן לאחר מותו. התובע נהנה גם ממעמד של דייר מוגן לאחר מות אמו. עוד קבעה השופטת כי עזיבתו של התובע את הדירה בשנת 2017 בעקבות מצבה הרעוע וסירובם של הנתבעים לאפשר תיקונים, אינה מהווה נטישה והוא יחזור לדירה לאחר ביצוע התיקונים. לפיכך, נדחתה טענת הנתבעים כי לתובע לא הייתה זכות בדירה. השופט הורה לנתבעים לבצע חלק מהתיקונים המפורטים בתביעה ולשאת בהוצאות, ואילו התובע יבצע תיקונים אחרים על חשבונו. לגבי חלק מהתיקונים הורתה השופטת לנתבעים לבצע אך העלויות יתחלקו בין התובע לנתבעים. באשר לרטיבות בדירה, השופט הורה לאיש מקצוע להיכנס לדירה כדי לאתר את המקור והעלויות יישאו באופן שווה על ידי שני הצדדים. הנתבעים נצטוו לנקות את הגינה, אך התובע נאלץ להסיר ממנה חלק מהקונסטרוקציות. השופטת דחתה את בקשת התובע לבצע תיקונים מסוימים, לרבות ריצוף הדירה ושינוי חלוקתה הפנימית. לבסוף חויבו הנתבעים לשלם לתובע את הוצאותיו, לרבות שכר טרחת אומדן, שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪.