עמ"ת 41025-10-06

תקציר

הוגש ערעור על ההחלטה לשחרר משיב בעל עבר של שימוש בסמים וללא עבר פלילי למכון גמילה עד להכרעה בעניינו. המערער טען כי חומרת האישומים, שכללו החזקת סמים בכוונה להפיצם, לצד התנהגותו של המשיב בחקירתו, מצדיקים את מעצרו. עם זאת, השופט, לאחר שיקול דעת מעמיק, דחה את הערעור. בפסק דינם הדגישו המשיב היעדר עבר פלילי, הודאתו בהתמכרותו וניסיונותיו לפנות לטיפול טרם מעצרו. השופטת הדגישה גם את המלצות שירות המבחן, שהציעו כי שחרור המשיב למכון גמילה עשוי להפחית את הסיכוי שיפגע שוב. יתר על כן, השופט הכיר בחומרת העבירות, ובפרט הכנסת סמים לבית סוהר, אך בסופו של דבר החליט כי מתן הזדמנות למשיב להשתקם מוצדק. פסק הדין פירט את התנאים המחמירים של השחרור, לרבות פיקוח קפדני וחובת שהייה במתקן. השופט הגיע למסקנה כי החלטת בית משפט קמא מאוזנת וראויה, ועל כן הערעור נדחה. ניתן עיכוב ביצוע למשך 48 שעות כדי לאפשר למערער לדון בערעור לבית המשפט העליון.