ו"ע 1470/08

תקציר

הערעור נסוב סביב פרשנותו של סעיף 12א לחוק מסוים, בדבר ההטבות להן זכאית אלמנה בעקבות נישואיה החדשים. על פי הסעיף, אלמנה נשואה מאבדת את זכותה להטבות, למעט מענק נישואין חד פעמי, המחייב אותה להגיש בקשה בתוך שישה חודשים מיום נישואיה. המענק מחולק לשני חלקים: המחצית הראשונה משולמת באופן מיידי, והמחצית השנייה משולמת שנתיים לאחר הנישואין. המערערת במקרה זה טענה כי לא קיבלה את המחצית הראשונה של המענק, אך הוועדה קבעה אחרת, והאמינה לטענת המשיב כי המערערת אכן קיבלה את התשלום. באשר למחצית השנייה של המענק, פסקה הוועדה לטובת המערערת וקבעה כי החוק אינו מחייב את האלמנה להגיש בקשה לכך, וכי יש לשלמו לה באופן אוטומטי שנתיים לאחר נישואיה. הוועדה פירשה את החוק לטובתו של המערער, מה גם שמדובר בחוק סוציאלי שנועד לסייע למי שנקלע למצבים קשים בשל שירותו הצבאי של קרוב משפחתו. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי; המשיב חויב לשלם למערערת את מחצית מענק הנישואין שלא שולם. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.