ב"פ 13/17

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעורך דין שהורשע בריבוי עבירות אתיות ביחס להתנהלותו כעורך דין. הנמען, בעל קריירה ארוכה המשתרעת על פני שני עשורים, נמצא אשם בשורה של עבירות, בהן הפרת חובת סיוע לבית המשפט, הטעיה אסורה ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין. הפרות אלה נובעות מפנייה לבית המשפט בה העלה עורך הדין טענות שווא, תוך ניסיון להטעות את השופט ולשבש את מהלך המשפט. התנהגות זו נתפסה כהפרת חובותיו של הנמען כלפי בית המשפט ומקצוע עריכת הדין, בזבוז זמנו של בית המשפט ופגיעה בטוהר ההליך השיפוטי. עברו המשמעתי של עורך הדין חשף שמונה הרשעות קודמות בגין עבירות אתיות שונות, שהובילו להשעיה בהיקף כולל של 58 חודשים, כולל השעיה מתמשכת של 40 חודשים. בא כוחו של המתלונן קרא להרחקתו לצמיתות של המקבל מלשכת עורכי הדין, תוך שימת דגש על חומרת העבירות הנוכחיות ועל עברו המשמעתי הענף. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהעבירות הפרטניות אינן חמורות מספיק כדי להצדיק הרחקה ובמקום זאת התמקד בהשפעה המצטברת של התנהלות עורך הדין. בית המשפט הכיר בעיקרון "כמות הופכת לאיכות" בהליכים משמעתיים, אך בחר בהשעיה קצרה יותר, תוך התחשבות בבריאותו של מקבל הסיוע החברתי. בנוסף, החליט בית המשפט להחיל עונש מאסר על תנאי קודם של שלושה חודשים, שהוטל בתיק ת"פ 114/10, באופן חלקי במקביל לעונש החדש, ובכך למעשה האריך את תקופת ההשעיה בחודש אחד. כמו כן, בית המשפט הטיל עליו 36 חודשי מאסר על תנאי נוספים, המותנים בהתנהגותו העתידית של מקבל הסיוע, והורה לו לשלם הוצאות בסך 5,000 שקל ללשכת עורכי הדין בתוך 90 יום. פסק הדין נועד להכשיר התנהגות לא אתית של הנמען ולהרתיע מפני הפרות עתידיות, תוך העברת מסר כי התנהגות כזו לא תהיה נסבלת, תוך התחשבות גם בגורמים מקלים.