ה"פ 1027/02

תקציר

פסק הדין נסוב סביב זכויות השידור הטלוויזיוניות של משחקי כדורגל בישראל, המנוהלות כיום על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, ארגון ללא מטרות רווח. על ניהול הזכויות הללו בהתאחדות לכדורגל בישראל מערערת חברת אביב גלעדי הפקות בע"מ, המשווקת גם את זכויות שידורי הכדורגל. גלעדי טוען כי ההתאחדות לכדורגל, על אף היותה גוף פרטי, ממלאת תפקידים ציבוריים ולכן כפופה לנורמות המשפט הציבורי, לרבות החובה לערוך מכרז למכירת זכויות שידור. ההתאחדות לכדורגל, יחד עם חברת צ'רלטון בע"מ, שנשכרה על ידי ההתאחדות לכדורגל כדי לשווק את הזכויות האמורות, טוענות כי אופי מכירת זכויות השידור הוא כזה שהליך מכרזי אינו ראוי ולא ממקסם רווחים. לטענתם, ההתאחדות לכדורגל בישראל אינה כבולה לכללי המשפט הציבורי במקרה זה. בית המשפט מסכים עם גלעדי ומגיע למסקנה כי ההתאחדות לכדורגל בישראל היא ישות "דואלית", כלומר כפופה הן למשפט הפרטי והן למשפט הציבורי. לכן, היה עליה לערוך מכרז למכירת זכויות השידור, דבר שלא עשתה. כמו כן, בית המשפט מוצא כי הדחיפות סביב מכירת הזכויות בשל אילוצי זמן לא הצדיקה את ההתקשרות ארוכת הטווח של ההתאחדות לכדורגל עם צ'רלטון, העוקפת את חובת המכרז. כתוצאה מכך, בית המשפט מוציא צו הצהרתי, הקובע כי החוזה בין ההתאחדות לכדורגל לצ'רלטון בטל מעונת 2003-2004 ואילך. גם חוזים עתידיים למכירת זכויות שידור שלא נערכו בהליך מכרזי יוכרזו כחסרי תוקף. ההתאחדות לכדורגל בישראל וצ'רלטון חויבו לשלם לגלעדי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.