עמ"נ 322/08
פסק-דין מנהלי תל-אביב-יפו
תקציר
פסק הדין מקבל את העתירה בחלקה. החוק קובע כי אין לראות בחדרי המגורים בבתי אבות "דירות מגורים", ואין לרשום את הדיירים כבעלים המקבלים הנחות. השופט משווה בהרחבה את נסיבות בתי האבות במקרה זה לאלה שבפסיקות קודמות, וקובע כי בניגוד ליחידות הדיור העצמאיות במקרים קודמים, החדרים במקרה זה אינם יכולים לשמש כיחידות דיור עצמאיות. עוד קובעת השופטת כי אין לראות בדיירי בית האבות כבעלי חדרי המגורים. במקום זאת, המחזיקים הם המערערים – בעלי בית האבות/מפעיליו. השופט מוסיף ומסביר כי מאחר שיש לראות בנכס כולו יחידה אחת, אין מקום לפטור את המערערים מתשלום מיסים עבור השטחים המשותפים. עם זאת, פסק הדין מקבל את העתירה בעניין הארנונה בגין "קרקע כבושה". השופט מסביר כי מאחר ובתי האבות מסווגים תחת בנייני מגורים, אין לחייב אותם בגין קרקע תפוסה, שכן הדבר חל רק על נכסים שאינם למגורים. ההחלטה להטיל מסים אלה על המערערים מבוטלת אפוא. השופט מבהיר כי סביר מאוד להניח שלא מדובר בקרקע תפוסה, שכן מדובר בגינה המשמשת לרווחת התושבים. לבסוף, השופט קובע כי לא נפל פגם בהחלטת ועדת הערר ודוחה את יתר טענות הצדדים. לפיכך, הערעור מתקבל באופן חלקי, ואין צו להוצאות.
חקיקה מקושרת
עמ"נ 322/08 בית אבות ויטמן רזי נ' מנהל הארנונה של עירית בני ברק, מנהלי (19.8.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.