ת"א 3981-06-10

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעים התרשלו באבחון נגע בירכו של התובע. הנתבעים לא נקטו זהירות סבירה בכך שלא המליצו על הרחבת שולי הקטיעה, דבר שהיה מונע את הישנות הגידול באופן מקומי. המומחים הסכימו כי קשה להבחין בין שומה כחולה תאית לבין שומה כחולה ממאירה בשל המאפיינים הדומים שלהן. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה כי הנגע הראה אטיפיה מסוימת ודרש זהירות נוספת. בנוסף, בית המשפט מצא כי אבחנת הנתבעים כי הנגע הוסר לחלוטין אינה עולה בקנה אחד עם טיפול סביר. באשר לסיבתיות, קיבל בית המשפט כי האבחנה הרשלנית בשנת 2003 הובילה להישנות המלנומה בשנת 2007. רשלנות הנתבעים גרמה לנזק ראייתי, והם לא הצליחו להוכיח כי בלוטות הלימפה היו נגועות ככל הנראה בשנת 2003. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת לפיה חלה החמרה בפרוגנוזה עקב הרשלנות. בית המשפט דן בנזקי התובעת, לרבות הפסדי השתכרות, עזרה מאחרים ונזקים לא ממוניים (כאב וסבל), ופסק פיצוי גלובלי בסך 400,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. סכום זה ניתן בהיעדר נכות רפואית לצמיתות, שכן התובע לא הגיש חוות דעת רפואית המצביעה אחרת. הפיצוי התחשב בהפסדי השתכרות העבר של התובע ובחומרת הפגיעה הגופנית והנפשית במהלך הכימותרפיה, כמו גם בפחד ובחרדה הקשורים לסיכון מוגבר להישנות המחלה. סכום פסק הדין, כולל ריבית, ישולם בתוך 30 יום.