ע"פ 4698/06

תקציר

אב הורשע בהתעללות בבתו בת השבעה שבועות, שנותרה עם שברים בשני צידי צלעותיה לאחר שטלטל אותה בכוח כדי להשתיק את זעקותיה. הוא הודה במשטרה אך מאוחר יותר חזר בו וטען כי ההודאה נגבתה בכפייה. בית המשפט המחוזי דחה את טענתו והרשיע אותו בהתעללות לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, וגזר עליו שלוש וחצי שנות מאסר. הוא ערער על הכרעת הדין וטען כי היסודות העובדתיים והנפשיים של ההתעללות אינם מתקיימים, וההרשעה התבססה על התוצאה ולא על המעשה. במקביל, הוא ביקש עיכוב ביצוע, ובית המשפט נעתר. השופט הכיר בכך שמדובר בעבירה חמורה שיש בה הרתעה משמעותית, ועונש של שלוש וחצי שנות מאסר בדרך כלל אינו מצדיק שהייה. עם זאת, מאחר שהערעור מעורר שאלות משפטיות בדבר יסודות ההתעללות ולמערער אין עבר פלילי, האיזון נוטה לכיוון עיכוב ביצוע העונש. השופט הורה על עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור, כאשר המערער מתגורר במכון הרב גרוסמן בתנאים חלופיים מחמירים וערבויות כספיות. סיכום זה משרטט את עובדות התיק, את ההרשעה ואת ערעורו המתמשך של המערער, תוך הדגשת השיקולים שהובילו לעיכוב הביצוע.