ת"א 35576-12-10

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה אזרחית שהגישו שני משקי בית, שהם חלק מקבוצה של שבעה משקי בית, נגד מינהל מקרקעי ישראל. הרקע למחלוקת הוא הפקעת כ-100 דונם של קרקע בבעלות משקי הבית בשכונת ראמיה בפאתי כרמיאל. משקי הבית מעורבים בקמפיין ארוך שנים לפינוי הקרקע. המדינה הפקיעה את אדמותיהם בשנת 1976. פסק דין פינוי משנת 1991 אושר על ידי בית המשפט העליון בשנת 1992 אך לא יושם. לאחר משא ומתן הציע מינהל מקרקעי ישראל להקצות למשקי הבית קרקע חלופית ופיצוי כספי בתמורה לפינוי הקרקע המופקעת. עם זאת, משקי הבית לא הצליחו להגיע להסכמה בינם לבין עצמם על הקריטריונים לחלוקת הקרקע החלופית. המדינה, לאחר שהכינה את הקרקע החלופית הדרושה, ביקשה להשלים את הפינוי. שני משקי בית כבר קיבלו פיצויים ופינו את הקרקע. שני התובעים בתביעה זו, יחד עם שלושה משקי בית נוספים, ביקשו לאכוף שני הסכמים שלטענתם עשו עם המינהל, ואילו שני משקי הבית הנותרים סירבו להתפנות אלא אם יקבלו יותר ממשקי הבית האחרים מהקרקע שהוקצתה. בית המשפט היה צריך לקבוע את הקריטריונים לחלוקת הקרקע החלופית. משקי הבית לא הצליחו להגיע להסכמה פה אחד, ובית המשפט קבע כי די ברוב של 72% כדי לקבוע את הקריטריון. בית המשפט קיבל את הצעת המינהל לאמץ את "עקרון הבעלות היחסית" כקריטריון להקצאה. על פי עיקרון זה, סכום הפיצוי יהיה תלוי בגודל השטח שבבעלות הזכאי. עוד קבע בית המשפט כי המינהל אינו מחויב לשני הסכמים שערך עם שניים ממשקי הבית בשל אי עמידתם של משקי הבית בהתחייבותם להודיע על קריטריונים מוסכמים להקצאת קרקעות. השופטת פירטה את החלוקה המוצעת של הקרקע החלופית לכל משק בית ופירטה את הליך החתימה על חוזי הפינוי והפיצויים ואת הליך הפינוי. בנוסף, השופט הורה כי אם משק בית כלשהו מעוניין לקבל פיצוי כספי במקום חצי חלקה בכרמיאל, הוא יוכל להודיע על כך למינהל, ומפעל הפיס יקבע איזה משק בית יקבל את הפיצוי הכספי. פסק הדין גם ביטל צווי מניעה זמניים המונעים פינוי של שתי חלקות קרקע. הצדדים היו אמורים לשאת בהוצאות המשפט שלהם.