ת"צ 38021-09-15

תקציר

המקרה שלפנינו עוסק בפרשנות ויישום של הדין הפרוצדורלי המסדיר מינוי מומחים במסגרת תובענה ייצוגית, בפרט במסגרת שנקבעה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 והתקנות הפרוצדורליות הרלוונטיות. הניתוח מתבסס על האופן שבו סמכותו של בית המשפט למנות מומחים מתקשרת עם הוראות החוק הנוגעות למינוי "בוחנים" ו"מפקחים", והעיתוי וההיקף של מינויים כאלה. ### עקרונות משפטיים ופרשנויות **1. סמכות בית המשפט למנות מומחים "בכל עת":** העיקרון המשפטי המרכזי שניסח בית המשפט במקרה זה הוא כי הסמכות למנות מומחה מטעם בית המשפט, כפי שניתנה בתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אינה מוגבלת באופן זמני – ניתן להפעילה "בכל עת". סמכות רחבה זו שורדת את ההליכים הסטטוטוריים הספציפיים למינוי "בוחנים" (סעיף 19) ו"מפקחים" (סעיף 20) לפי חוק תובענות ייצוגיות. הדבר מדגיש את שיקול הדעת הגמיש המוענק לבית המשפט להבטיח ליווי מקצועי מקיף לאורך כל ההליך, ולא רק בשלבים ייעודיים כגון אישור או יישום. **2. אינטראקציה בין הוראות סטטוטוריות ורגולטוריות:** הנתבע טוען כי סעיפים 19 ו-20 לחוק מגבילים את יכולתו של בית המשפט למנות מומחים מחוץ להקשרים אלה, ולמעשה מגבילים את המינוי לרגעים פרוצדורליים ספציפיים כמו אישור הסדר פשרה או פיקוח עליו. מנגד, התובעים טוענים כי ההוראות אינן שוללות את סמכותו הטבועה של בית המשפט על פי תקנה 130(א) למנות מומחים בכל שלב, לרבות שלבי קדם משפט, כדי לסייע בבירור עובדות ובקביעת העובדות. **3. תחולת תקנות סדר הדין האזרחי בתובענות ייצוגיות:** תקנה 19(א) משלבת במפורש את תקנות סדר הדין האזרחי בהיבטים פרוצדורליים של תובענות ייצוגיות, בשינויים המחויבים. שילוב זה מאפשר לבתי המשפט להפעיל את סמכויותיהם הכלליות על פי תקנות סדר הדין האזרחי, לרבות מינוי מומחים, מבלי להיות מוגבלים אך ורק על ידי הוראות ספציפיות של חוק תובענות ייצוגיות. ### חידושים משפטיים והשלכותיהם **א. גמישות במינוי מומחה:** בית המשפט מכיר בכך שהמסגרת הסטטוטורית, תוך קביעת תפקידים ספציפיים כמו בוחנים ומפקחים, אינה ממצה את סמכותו של בית המשפט למנות מומחים. פרשנות רחבה זו מאפשרת ניהול שיפוטי יעיל יותר של תיקים מורכבים, ומאפשרת קלט מומחה המותאם לצרכים המתפתחים של התיק. **ב. תזמון ודיסקרטיות:** עמדת בית המשפט שמה דגש על גישה פרגמטית – מינוי מומחים יכול להיעשות בכל שלב שיידרש, לרבות במהלך או אחרי הגשת הראיות. גמישות זו היא חידוש חשוב, המאפשר לבתי המשפט להסתגל להתפתחויות פרוצדורליות ולהבטיח הערכה מדויקת של הראיות. **ג. היעדר ערבות להוצאות בשלבים מקדמיים:** ההחלטה מבהירה כי בשלב זה מינוי הסדר מומחה הוא מוקדם מדי, ואין לפסוק הוצאות. זה משרטט את גבולות התערבות המומחים, ושומר אמצעים כאלה לשלבים שבהם יש צורך ברור ופיתוח פרוצדורלי מהותי. ### סיכום הניתוח המשפטי מדגיש כי במסגרת תובענות ייצוגיות, לבית המשפט נותרה סמכות רחבה וגמישה למנות מומחים בכל שלב של ההליכים לפי תקנה 130(א). סמכות זו משלימה ואינה סותרת את הוראות החוק הספציפיות יותר המסדירות בוחנים ומפקחים. גישה כזו מטפחת יכולת הסתגלות שיפוטית ומשפרת את היכולת לפתור סכסוכים מורכבים ביעילות. זהירותו של בית המשפט בדחיית המינוי עד לאחר הגשת כל הראיות עולה בקנה אחד עם ההגינות הפרוצדורלית ומבטיחה כי סיוע מומחה יינתן בעת הצורך האמיתי, ולא בטרם עת. זה מבטיח יושרה פרוצדורלית תוך קידום שיפוט מקיף ויעיל של המקרה.