רע"א 4223/06

תקציר

בפסק דין זה נדונה מחלוקת שותפות על קרקע באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה. המבקש והמשיבים החזיקו באחוזים משתנים במקרקעין באמצעות חברה, שפורקה בשנת 1999. בורר קבע כי על המשיבים לשלם למבקש דמי שימוש ראויים לתקופה של למעלה מעשור. עם זאת, תביעתם המאוחרת יותר של המשיבים להחזר הוצאות הקשורות לשימוש הייחודי במקרקעין הובילה למתן צו עיקול נגדי על זכויותיו של המבקש בתיק ההוצאה לפועל, עליו ערער המבקש. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת ההתיישנות של המבקש, והורה לערכאה הנמוכה יותר לבטל את צו העיקול. הדבר הוביל את המשיבים לבקש מבית המשפט העליון להוציא צו עיקול חדש, שניתן. לאחר מכן עתר המבקש לבית המשפט העליון בבקשה לשחרר כספים מעוכבים מתיק ההוצאה לפועל, לה התנגדו המשיבים, בנימוק של חוסר תום לב לכאורה של המבקש ובבקשה לביטול העיקול. ההיבט הייחודי של תיק זה הוא שהמשיבים הם הן החייבים בתיק ההוצאה לפועל והן אלה שיזמו את העיקול. בסופו של דבר, פסק שופט בית המשפט העליון לטובת המבקשת, קיבל את בקשתה להתייחס לצו העיקול כתקרה והתיר לה למשוך כספים מתיק ההוצאה לפועל עד שיתרת החוב למשיבים תגיע ל-400,000 ₪. החלטה זו נומקה על יסוד מאזן הנוחות, תפקידם הכפול של המשיבים והפערים הכספיים בין חובות הצדדים, המבטיחים את זכותה של המבקשת לקבל את הכספים המגיעים לה תוך מניעת הפסד כספי נוסף.