ת"א 2706/99

תקציר

התובעת, יחד עם בעלה, תבעו את הבנק על כך שהטעו אותם לפתוח חשבון השקעות משותף ולא ביצעו הוראה למכירת תיקי ההשקעות שלהם. הבנק הטעה לכאורה את בני הזוג להאמין כי השקעה בבורסה אינה כרוכה בסיכון. התובעים ביקשו למכור את השקעותיהם טרם קריסת השוק, אך הבנק לא עשה זאת במועד המבוקש וגרם להם להפסד כספי. עם זאת, השופט מצא כי התובעים כבר היו פעילים בבורסה והיו מודעים לסיכונים הכרוכים בכך. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא הוטעתה בפתיחת החשבון וכי הבנק לא הונה אותה בכוונה. באשר לאי ביצוע צו המכר, פסק השופט לטובת התובעת, וקיבל את טענתה כי הורתה על מכירת תיק ההשקעות שלה במועד הנטען. השופט הטיל על הבנק את האחריות לאי ביצוע הצו וקבע כי עליו לפצות את התובע על הנזק שנגרם כתוצאה מכך, המוערך ב-41,577 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משפטית ממועד המכירה בפועל. טענות נוספות שהעלו התובעים בדבר ניהול כושל של חשבונות הלקוחות על ידי הבנק והתנהלות פקיד הבנק לא הוכחו כמי שגרמו לתובעים נזק הניתן לכימות. השופטת ציינה כשלים בהתנהלות הבנק, אך הם חרגו מתחום טענות התובעים. יתרה מכך, השופט דחה את התביעה נגד הנתבע השני, פקיד הבנק, מאחר שהתובעים לא הביאו ראיות מספיקות הקושרות את הפסדיהם להתנהלותו. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת האישה התובעת אך נגד הבעל התובע, והורה לבנק לשלם את הוצאות המשפט של האישה ואת שכר טרחת עורך הדין, בעוד התובעים היו אחראים לעלויות ולשכר הטרחה של הנתבע השני. כמו כן חויב הבנק לפצות את האישה על נזקיה שנבעו מהוראת המכר הכושלת.