עת"מ 51203-10-19

תקציר

העותר הגיש ערר על החלטת הוועדה המקומית לאשר תכנית בנייה לשלושה מגרשים בחיפה. הטענה המרכזית הייתה כי ועדת הערר קיבלה את החלטתה מבלי שהיה ברשותה מסמך התוכנית המפרט את צרכי הציבור הנדרשים למספר יחידות הדיור הקיים והצפוי. עם זאת, בית המשפט מצא כי לוועדת הערר הייתה גישה למידע הדרוש משני מקורות: מסמך התוכנית עצמו, אליו התייחסה במכתב התגובה לערר, ועבודתה הקודמת של הוועדה על התכנית הספציפית. הוועדה לא הייתה מחויבת להציג את המסמך הפיזי, והנתונים התומכים בהחלטה היו סבירים. יתר על כן, לעותר היו הזדמנויות רבות לבקש את המסמך אך לא עשה כן, דבר המעיד על חוסר עניין. בית המשפט דחה גם את הטענה כי החלטת ועדת הערר נעדרת הנמקה, שכן היא מונעת די הצורך משיקולים תכנוניים. באשר לטענות על חלקת אלחנן 7, ציין בית המשפט כי סוגיה זו לא הועלתה בפני ועדת העררים, ולכן לא ניתן לדון בה כעת. ככלל, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת ועדת הערר, שהתקבלה בסמכות ובמתחם הסבירות. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪.