ד"ט 46255-09-17

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של צו הרחבה להסכם קיבוצי בענפי היבוא, הייצוא, המסחר הסיטונאי והשירותים על נתבעת המפעילה תחנות דלק, חנויות נוחות ומערכת תחבורה. התובעת, ארגון מעסיקים, טענה כי עיקר פעילותה של הנתבעת נופל לאחת הקטגוריות הללו, קרי המסחר הסיטונאי, ומשכך, הנתבעת חויבה בתשלום דמי טיפול ארגוניים-מקצועיים כאמור בצו ההרחבה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שעיסוקו העיקרי של הנתבע היה במסחר סיטונאי. הראיות שהוצגו, שהתבססו על אתר האינטרנט של הנתבעת ועל מאגר מידע, לא הוכחו, והנאשמת הבהירה כי עיקר פעילותה הייתה במכירה קמעונאית של דלק באמצעות תחנות דלק. עוד ציין בית המשפט כי מכירת דלק בתחנות דלק, לרבות לחברות גדולות או ללקוחות מוסדיים, מהווה מכירה קמעונאית ואינה נופלת תחת הגדרת המסחר הסיטונאי. בנוסף, טענת התובעת כי פעילותה של הנתבעת כללה גם את ענף רשתות שיווק המזון לא התקבלה, שכן היא חרגה מתחום המחלוקת הראשונית המתוארת בכתבי הטענות. ככלל, בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, קבע כי צו ההארכה אינו חל עליהם ודחה את התביעה לדמי טיפול ארגוני. לפיכך חויב התובע לשאת בהוצאות הנתבע, בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום.