ב"ל 33323-03-19

תקציר

בית הדין קבע כי התובע אינו עובד החברה של אחיו, ולכן תביעתו לתגמולים בגין תאונת עבודה לכאורה נדחתה. המפתח להחלטה זו היה הקביעה כי התובע עבד באופן לא סדיר ולא באופן עקבי מספיק כדי להיחשב כעובד. כמו כן, עבודתו של התובע עם אחיו נמצאה דומה לעבודה הלא קבועה, לפי הצורך, שביצע עבור קבלנים אחרים בענף הבנייה. התובע לא הצליח להוכיח כי עבד באופן קבוע אצל אחיו, ועדותו בעניין זה לא הייתה עקבית. דיווחים רטרואקטיביים של התובע כשכיר, היעדר ראיות משכנעות לגבי נסיבות פציעתו ואופיים הבלתי אמין והמפוקפק של תלושי השכר שהוצגו תרמו כולם לפסק הדין. גם המסמכים הרפואיים הקשורים לפגיעה לא סתרו את הקביעה כי התובע לא היה עובד. ככלל, בית המשפט מצא כי התובע עבד באופן עצמאי ולא הועסק בחברה של אחיו כהגדרתה בחוק. לפיכך, נדחתה התביעה לתגמולים בגין תאונת עבודה.