בג"צ 4690/97
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון קבע האם דיכאון וניסיונות התאבדות שבאו בעקבותיו על רקע קשיים כלכליים בניהול וסגירת עסק יכולים להיחשב כ"תאונת עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. בית הדין הדגיש כי זכאות לפיצוי בגין "תאונת עבודה" מחייבת אירוע "תאונה" וקשר סיבתי בין העבודה לתאונה. נזקים נפשיים מוכרים אם הם קשורים לתאונת עבודה, אך ניסיון התאבדות כשלעצמו אינו נחשב ל"תאונה". באופן מסורתי, "תאונה" מרמזת על אירוע פתאומי וניתן לזיהוי, אך הפרשנויות התרחבו לכלול מיקרוטראומה – פציעות קלות מצטברות – אם ניתן לבודד אותן מבחינה מושגית לאורך זמן. במקרה זה, לחץ כלכלי ממושך לא נחשב למיקרוטראומה או לאירוע חריג העונה על ההגדרה הסטטוטורית של "תאונת עבודה". בית המשפט הדגיש את שמירת דרישת ה"תאונה" על מנת שלא להרחיב יתר על המידה את תגמולי הביטוח הסוציאלי מעבר לכוונת המחוקק. בסופו של דבר קבע בית הדין כי לא לחץ כלכלי מתמשך ולא השלכותיו הנפשיות מהווים תאונת עבודה, ובכך שלל פיצויים, והחזיר על כנו את החלטת בית הדין האזורי.
בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, עליון (25.3.1999)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.