בש"פ 1191/06

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים. המערער הואשם במספר סעיפים של קבלת דבר במרמה והונאה בכרטיסי חיוב. הערעור נדון בבית המשפט העליון, שאישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. שופט בית המשפט העליון פירט את ההליכים עד כה, תוך ציון כתב האישום והחלטות קודמות בנוגע למעצרו של המערער. הם הכירו בזכותו של המערער לערער על ההחלטה ושקלו את הטיעונים שהציג בא כוח המערער. אלה כללו טענות בדבר שחיקת ראיות, היעדר זיהוי ואי התאמות בזמנים ובמועדים. השופט התייחס גם להחלטה קודמת של בית משפט שלום אחר לשחרר את המערער, וטען כי אין מדובר ב"מעמד משוחרר", שכן הצעת המעצר החלופית לא הוצגה ולא נבחנה כראוי. לאחר בחינת חומר הראיות, הגיע השופט למסקנה כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר הייתה מוצדקת. הם הדגישו כי עבירות רכוש אכן יכולות להוות סכנה לשלום הציבור, במיוחד במקרה זה בשל עברו הפלילי העשיר של המערער והיעדר הרתעה למרות הרשעות קודמות. השופט הסכים עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר את הראיות ואת עילות המעצר, וציין כי עברו הפלילי של המערער והאישומים הנוכחיים מצדיקים את מעצרו. השופט הזכיר גם את האפשרות שהמערער יציע חלופת מעצר הולמת, בפיקוח שירות המבחן, אך הדגיש כי בערעור הנוכחי אין הצעה כזו. לפיכך, קבע השופט כי לא ניתן לקבל את הערעור, ואישר את ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים. פסק דין זה ניתן ביום 21.2.06.