תא"מ 38356-09-12

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת התובעים לאסור פרסום שמם בעקבות פסק דין לטובתם. טענות התובע בדבר הצגת העובדות בפסק הדין חסרות שחר ויש להעלותן במסגרת הליך הערעור, אם רלוונטי. השופטת בחרה שלא להתייחס לטענותיה החדשות של התובעת שהועלו בתגובתה, שכן ניתן היה לכלול אותן בבקשה המקורית. טענת התובעת כי חל סעיף 68 לחוק בתי המשפט או חוק המרשם הפלילי אינה מתקבלת, שכן התובעת לא הואשמה בהטרדה מינית. אזכור שמו של התובע ופרטים מסוימים של המקרה בפסק הדין, לרבות הגשת תלונות ופרסום תמונות עירום, היו הכרחיים לזכות הציבור לדעת ולא פגעו קשות בפרטיותו. עקרון הפומביות בהליכים משפטיים גובר במקרה זה והתובע, עורך דין במקצועו, לא הציג נימוק משכנע להסרת שמו. כמו כן, בפסק הדין נמתחה ביקורת על התנהלות התובעת ועל חוסר המאמץ בהפחתת הנזקים, שהביאו להפחתת הפיצוי שנפסק. בית המשפט מחליט כי האינטרס הציבורי בפרסום שמו של התובע גובר על כל חשש אפשרי לפרטיות. לפיכך, הבקשה נדחית, וההחלטה הקודמת לעכב זמנית את השם מבוטלת. בנוסף, חויב התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 1,000 ₪.