ת"א 19135/05

תקציר

המבקשים ביקשו עיכוב ביצוע של פסק דין המורה להם לפנות נכס עסקי שהושכר מהמשיב ולשלם פיצוי כספי. חוזה השכירות נחתם עבור אולם באולינג, עם הפרות יסודיות שבוצעו על ידי המבקשים, לרבות הפסקה מוחלטת של תשלומי דמי השכירות למשך למעלה מארבע שנים. המבקשים טענו כי קיזזו את התביעות כנגד המשיב וכי המשיב הפר התחייבויות חוזיות, המצדיקות את אי תשלום דמי השכירות. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות הקיזוז של המבקשות ומצא כי המשיבה לא הפרה את חובותיה. בית המשפט קבע כי המבקשים הפרו מן היסוד את חוזה השכירות ועליהם לפנות את הנכס. בית המשפט חישב את הפיצוי הכספי לפי התעריף היומי המוסכם, אותו טוענים כעת המבקשים כי אינם יכולים לעמוד בו. באשר לסיכויי הערעור, מצא בית המשפט כי טענות המבקשים הן בעיקרן קביעות עובדתיות ודחה אותן. בית המשפט קבע, כי טענתם העיקרית של המבקשים, בדבר הפרת חובתו הנטענת של המשיב לספק מקומות חניה, אינה ראויה וכי לא נגרם למבקשים כל נזק. בית המשפט דחה גם את טענת המבקשים כי סעיף הפיצוי היומי אינו ישים, וציין כי הוא חל על מצבים של הפרה יסודית. בסוגיית הנוחות קיבל בית המשפט כי פינוי הנכס יגרום למבקשים נזק משמעותי, בהתחשב בהשקעותיהם ובעובדיהם. עם זאת, נמצא כי המבקשים יכלו להרשות לעצמם את הפיצוי הכספי, ואי היערכות שלהם לאפשרות של אי תשלום לא הייתה הצדקה לשהות. בסופו של דבר, בית המשפט העניק עיכוב ביצוע בתנאי שהמבקשים ישלמו מחצית מהסכום שנפסק, בתוספת הוצאות משפט, ויפקידו את המחצית הנותרת בתוך 20 יום. כמו כן חויבו המבקשים בתשלום דמי שכירות חודשיים מעתה ואילך. אם תנאים אלה לא יתקיימו, השהייה תוסר. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 14.5.2013.