תאד"מ 41111-05-23

תקציר

במקרה זה, יועצת שינה הגישה תביעת נזיקין בסך 75 אלף שקל נגד אישה אחרת שניהלה קבוצת פייסבוק שהתמקדה בהתעללות בפעוטות. התובע ניהל קבוצה בשם "מתחילים מבפנים לחוויית שינה טובה יותר" והנתבעת ניהלה קבוצה בשם "מטה המאבק לילדים". הסכסוך החל כאשר פוסט של אם בקבוצת הפייסבוק של התובעת ביקש עצה לבעיות השינה של בנה התינוק. חברה נוספת בקבוצה, גב' לירן נווה, בתגובה הפנתה את תשומת הלב לאפשרות שהפעוט עבר התעללות בגן וצירפה קישור לקבוצתו של הנאשם. התובעת מחקה את התגובה משום שצירוף קישור היה אסור על פי כללי הקבוצה שלה. מחיקה זו הציתה את הפוסט המשמיץ של הנתבעת, שלטענת התובעת ביזה והשפיל אותה ואת מקצועה. הפוסט כלל צילום מסך של הפוסט המקורי מקבוצתו של התובע, שכלל את שם הקבוצה, והערות סרקסטיות על הקבוצה וחבריה. הפוסט תוקן בסופו של דבר כדי להסיר את שם הקבוצה וכמה מילים פוגעניות, אך התובע טען כי הנזק כבר נעשה. בית המשפט קבע כי פרסום הנתבע אינו מהווה לשון הרע. היא פירשה את הפרסום כביטוי לדעתו הסובייקטיבית של הנתבע, ולא כאמירה של עובדה מוחלטת. בעוד שבית המשפט הכיר בכך שלשון הנאשם אינה מכבדת וראויה לביקורת, הוא מצא כי הקורא הסביר יבין אמירות אלה כדעתו האישית של הנאשם, ויהיה חופשי להסכים או לחלוק עליהן. בית המשפט שקל גם את אופן הפרסום – פוסט בודד בפייסבוק שתוקן כמה שעות לאחר מכן – ואת התועלת הציבורית מהשיח שעורר הפוסט, והגיע למסקנה כי חופש הביטוי צריך לגבור במקרה זה. התביעה נדחתה, ואף אחד מהצדדים לא חויב בהוצאות, בשל עדינות התבטאויותיו של הנתבע, שהלכו על הקו שבין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע.