ע"א 24759-10-13

תקציר

השופט, חגי ברנר, בחן ביסודיות את הטיעונים שהציגו הצדדים ואת הראיות שהובאו בתיק זה. הערעור נדחה, למעט חלקה 34, בשל הנימוקים המפורטים בפסק הדין. מרבית טענות המערער בדבר קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של בית משפט קמא אינן עילה מספקת להתערבותה של ערכאת ערעור, ואין בתיק זה נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות. פסק דינו המפורט והמנומק היטב של בית משפט קמא מצביע על בחינה מקיפה של הראיות והטענות, הראויה והסבירה. אשר למרפסת, השופטת מסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי הקמתה התרחשה בשנת 2008 ולא קודם לכן, ואין די בטענות ובראיות המערערת, לרבות עדותו של יוסף ג'רבוע אחרת. השופט מסכים גם כי אין ראיות משכנעות להחזקה רציפה ובלעדית של משפחת ג'רבוע בחלקה 12 בין השנים 1947 ל-1992. הגישה לחלקה הייתה זמינה לציבור, וטיעוני המערערת בדבר היתר בלתי חוזר לשימוש במקרקעין אינם מבוססים. כמו כן, השופטת דוחה את הטענה כי הטענה נגועה בשיהוי ומדגישה כי הסגת גבול במקרקעי ציבור אינה מקובלת. עם זאת, הערעור התקבל חלקית לגבי חלקה 34, שכן רשות הפיתוח לא הוכיחה את זכאותה לבעלות או להחזקה. בעוד שבית המשפט מכיר בכך שלמערערת אין זכות להחזיק בחלקה זו, יש להפנות את טענת הרשות כלפי הבעלים בפועל. המערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות ערעור בסך 23,600 ₪, והמזכירות תחזיר את פיקדון המערער לבא כוח המשיב כפיצוי על הוצאות. השופט ישעיהו שנלר והמשנה לשופט ד"ר קובי ורדי מסכימים עם פסק הדין המקיף.