עת"מ 8363/08

תקציר

תושב דרך חברון 140 בירושלים הגיש בקשה להיתר בנייה להרחבת דירתו בקומת הקרקע. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה דחתה תחילה את הבקשה אך בהמשך אישרה אותה בתנאים. מספר דיירים בבניין ערערו לוועדת הערר המחוזית, שביטלה את אישור הוועדה המקומית. לאחר מכן הגיש העותר עתירה מנהלית נגד החלטת ועדת הערר. במהלך הליך העתירה הגיע העותר להסכמה עם המשיבים, ועם ועדת המשנה המקומית על החזרת החלטתה הראשונית של ועדת המשנה המקומית. עם זאת, ועדת הערר התנגדה להסכמה. בית המשפט, במקרה זה, נדרש להחליט אם לאשר את הסכם ההסכמה או לקיים את החלטת ועדת הערר. בית המשפט הכיר במעמדה של ועדת הערר להתנגד להסכמה, אך גם שקל את חשיבותן של הסכמות שהושגו בהליך התכנוני. היא קבעה כי ההסכמה לא גרמה לפגיעה משמעותית באינטרס הציבורי וכי אין די בהתנגדות ועדת הערר כדי להצדיק התעלמות מההסכם. בנוסף, ציין בית המשפט כי לעותרת תמיכה רחבה מצד בעלי דירות אחרים בבניין וכי ההסכמה התייחסה לשיקוליה התכנוניים של ועדת הערר. בית המשפט דחה גם את נימוקי ועדת הערר בדבר השינוי בהחלטת ועדת המשנה המקומית, הבנייה ללא היתר וחשיבות שיקום השכונה. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי אל למוסדות התכנון להכריע בסכסוכי קניין וכי אין די בכך ערעור על זכויותיו הקנייניות של העותר. לפיכך, אישר בית המשפט את הסכם ההסכמה ונתן את היתר הבנייה, המאפשר לעותר להרחיב את דירתו.