דב"ע נב/125 - 3

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו בנוגע לתביעות פיטורים של מספר עובדים שהוצאו לחל"ת על ידי מעסיקם. בית הדין האזורי דחה את טענות העובדים והוביל את העובדים לערער. הסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם הוצאתם של העובדים לחל"ת מהווה פיטורים, והאם המעסיק יכול לחזור בו מהחלטה זו ללא הסכמת העובדים. דעת הרוב של בית הדין הארצי לעבודה קבעה כי הוצאת העובדים לחל"ת ללא הגבלת זמן מהווה פיטורים, שכן היא אינה מעוגנת בחוק, בהסכם קיבוצי או בהסכמת העובדים. זאת ועוד, ניסיונו של המעסיק לבטל את החופשה כעבור עשרה ימים לא שינה את העובדה שלעובדים לא הייתה ברירה אלא לחפש עבודה אחרת, ולכן דינה של החלטתו הראשונית של המעסיק היה פיטורים. לפיכך, הערעור התקבל, ונקבע כי העובדים אכן פוטרו וזכאים לפיצויי פיטורים ושיקולי הודעה מוקדמת. ההטבות של כל עובד יחושבו על בסיס תקופת העסקתו ושכרו האחרון. דעת מיעוט חלקה על כך, וקבעה כי ביטולה המיידי של החופשה על ידי המעסיק מעניק לה משקל משמעותי, ואי התעקשותם של העובדים על ביטול החופשה או חזרתם לעבודה משמעה שאין לראות בתוצאה זו פיטורים.