ע"ע 43465-02-11

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם ניתן לשלול את חברותו של המשיב, שעבד כמנהל היחידה לשיכון ותמריצים למורים במשרד החינוך. בית הדין האזורי תל אביב-יפו פסק לטובת המשיב וקבע כי החלטת המערער לבטל את חברותו הייתה בלתי חוקית. עם זאת, שופט הערעור הפך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. השופט קבע כי תפקידו של המשיב במשרד החינוך היה מינהלי באופיו ולא היה כרוך בעבודה פדגוגית, למרות כמה היבטים פדגוגיים. המשיב לא מונה לתפקיד פיקוח באופן פורמלי ושדרוג דרגתו לזו של מפקח היה לצורכי שכר בלבד ולא על פי אופי תפקידו. יתר על כן, המשיב טעה בבקשת החברות שלו בכך שהציג מצג שווא לגבי ניסיונו בהוראה. השופט קבע כי אינטרס ההסתמכות הנטען על ידי המשיב אינו מספיק כדי לגבור על השיקולים האחרים וכי לארגון המורים הזכות לבטל את חברותו. לפיכך, הערעור התקבל, והחלטת המערערת לבטל את חברותו של המשיב התקבלה. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערער בשתי הערכאות, בסך 10,000 ₪.