ע"א 8086-03-20

תקציר

הערעור נדחה על יסוד ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שערכאת הערעור אינה יכולה להתערב בהם, והמסקנות העולות מהם התומכות בהחלטתו של בית משפט קמא לקבל את תביעת הפינוי. טענות המערערים בסוגיות של זיהוי מקרקעין, סיווגם והשלכותיו, כמו גם בנייה ונטיעה במקרקעין של אחרים, נדחות כולן שכן הממצאים העובדתיים תומכים בקביעותיו של בית משפט קמא. גם טענת ההתיישנות נדחית מאחר שהמערערים לא הוכיחו חזקה רצופה בנכס במשך 15 שנות ההתיישנות, והקרקע נחשבה ל"מקרקעי ציבור" בתקופה שבה הוקנתה לאפוטרופוס הכללי, המשהה את תקופת ההתיישנות. יתר על כן, המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לטענותיהם בדבר מעמד רישום המקרקעין ותום ליבו של המייסד, ואף לא הוכיחו את מקור זכויותיהם בנכס. בית המשפט דוחה גם את טענותיהם האחרות של המערערים בדבר זכויות המבוססות על סמכות בלתי חוזרת או על עקרון תום הלב. המערערים מצווים לפנות את המקרקעין ולהשיב את החזקה בהם למשיבים עד ליום 12.1.2025, ונדרשים לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. הפיקדון בגין הערעור יוחזר למערערים, בניכוי סכום זה, ביום 1.12.2024, והיתרה תוחזר בכפוף להיעדר כל מניעה חוקית.