עת"מ 11536-01-12

תקציר

אזרח קניה הגיש עתירה נגד החלטת הרשויות בישראל לדחות את בקשתו למקלט. העותר, המשתייך לקבוצה האתנית קיקויו ונוצרי, ניהל עסק לתחבורה והתמודד עם איומים מצד ארגון פשע בשם מונקיקי. דודו נרצח לאחר שסירב לשלם לארגון "דמי חסות". גם העותר קיבל איומים ועמד בפני ניסיונות סחיטה אך סירב לשלם. בסופו של דבר הוא נמלט לישראל ובשנת 2007 הגיש בקשת מקלט, בקשה שנדחתה על ידי הרשויות הישראליות. העותר טען כי סירובו לשלם כופר קושר אותו לקבוצה חברתית המתנגדת לארגון הפשיעה וביקש לבחון אותו מחדש. עם זאת, בקשתו לעיון חוזר נדחתה, מה שהוביל אותו להגיש עתירה. בית המשפט בחן את המקרה ולא מצא עילה להתערב בהחלטת הרשויות הישראליות. טענת העותר התבססה על רדיפה מטעמים כלכליים, שאינה עילה למקלט לפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951). בית המשפט הסכים עם המשיבים כי העותר יכול היה לבקש מקלט באזורים אחרים בקניה או אף למכור את עסקיו. בנוסף, התנהלותו טרם הגעתו לישראל, לרבות נסיעה לאתיופיה וחזרה לקניה מרצון, העלתה שאלות לגבי טענתו כי נרדף. בית המשפט הדגיש כי עניינו של העותר נבדק ביסודיות על ידי גופים שונים, לרבות האו"ם, ולא נמצאו ראיות לרדיפה. יתר על כן, בית המשפט לעניינים מנהליים בדרך כלל אינו גובר על שיקול דעתן של רשויות מקצועיות אלא בנסיבות חריגות, שמקרה זה לא הציג. העתירה נדחתה, והעותר חויב לכסות את הוצאות המשיבים.