תפ"ח 1050/08

תקציר

הנאשם הורשע בתקיפת קטין בן 11, לאחר שהודה בהסדר טיעון. האישום, לפי סעיף 348(ב) והנסיבות המפורטות בסעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, נובע מאירוע בו ניצל הנאשם, בגיר, את גילה הצעיר של הקטינה ואת היעדרותה של אמה. בעת ששהה בביתה של הקטינה, נכנס הנאשם באמצע הלילה לחדר השינה שלה, הפשיט אותה ושפשף את איבר מינו בגופה ללא הסכמתה. התביעה ייחסה בתחילה לנאשם שני סעיפים של מעשה סדום ומעשה מגונה, אך אלה תוקנו במסגרת הסדר הטיעון, ביטלו את סעיפי האישום במעשה סדום והביאו להסכמה חלקית על העונש. ההסדר כלל הגבלה על בקשת התביעה לעונש מאסר של 18 חודשים, לצד מאסר על תנאי ופיצוי של 10,000 שקל למתלונן. שיקולים מרכזיים שעמדו מאחורי הסדר הטיעון כללו את הצלת המתלוננת הקטינה ואחיה – שגם הוא היה מעורב לכאורה – מטראומת העדות, במיוחד נוכח מצבו הנפשי השברירי של האח. ההגנה הדגישה את היעדר עברו הפלילי של הנאשם, את הודאתו, את חסכון העדויות, את גילו הצעיר ואת עברו הרפואי הבעייתי, וביקשה לשקול את ריצוי תקופת המעצר. לאחר בחינת הנסיבות, מצא בית המשפט כי הסדר הטיעון סביר, והעבירה, גם לאחר התיקון, חמורה ביותר. העונש שהוטל היה 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו של הנאשם, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי והפיצוי המוסכם של 10,000 ₪ למתלוננת הקטינה. בית המשפט הורה להעביר את הפיצוי לחשבון סגור הנושא ריבית עד ליום הולדתו ה-18 של הקטין. בנוסף, שירות בתי הסוהר התבקש לעקוב מקרוב אחר הנאשם במהלך מאסרו בשל עברו הניסיוני האובדני. לשני הצדדים נמסר על זכותם לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.