עת"מ 26924-08-11

תקציר

העותרים הגישו עתירה לבית המשפט בטענה כי היועץ המשפטי לממשלה נקט מדיניות של אי אכיפת חוקי התכנון והבנייה בשדה התעופה הרצליה, מה שהוביל להפעלתו ללא הסדר תכנוני. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה מכמה טעמים: היעדר סמכות מהותית, הרחבת מראית העין של העתירה, שיהוי ושיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בבואו להחליט על העמדה לדין. עם זאת, השופט פסק לטובת העותרים בסוגיית הסמכות והשיהוי, וקבע כי העתירה אינה פגיעה בהחלטות אלא במדיניות היועץ המשפטי לממשלה, וכי לא היה שיהוי בלתי מוצדק בהגשת העתירה. השופטת הכירה בכך ששדה התעופה הרצליה פועל ללא הסדר תכנוני, מה שלכאורה מצביע על הפסקת פעילותו. עם זאת, העתירה לא הוגשה נגד החלטה או מדיניות הקובעת את חוקיות שדה התעופה או החלטה לסגור אותו. במקום זאת, היא ערערה על שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא לאכוף את חוקי התכנון והבנייה. השופט הדגיש כי התערבותו של בית המשפט בהחלטות מסוג זה מוגבלת, ובדרך כלל ראוי להתערב רק כאשר החלטת היועץ המשפטי לממשלה פגומה או בלתי סבירה באופן קיצוני. השופט בחן את מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בשתי תקופות. הראשונה, מ-2003 עד 2011, נשלטה על ידי פסיקות של בית המשפט העליון שהכירו בתפקידו החיוני של שדה התעופה והצדיקו את המשך הפעלתו ללא הסדר תכנוני עד להשלמת הליכי התכנון. השופט קבע כי מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בתקופה זו הייתה סבירה ולא בלתי סבירה באופן קיצוני. התקופה השנייה, משנת 2011 ועד היום, באה בעקבות סיום הליכי התכנון וההודעה על סגירת שדה התעופה באפריל 2015. השופט קבע כי ממועד זה ואילך אין מניעה שהיועץ המשפטי לממשלה ינקוט בפעולות אכיפה. למרות זאת, המשיכה המדינה במדיניות אי-האכיפה עד אפריל 2015, שהשופט מצא אותה סבירה בנסיבות העניין, וסירבה להורות על נקיטת הליכי אכיפה פליליים. השופט התייחס גם לחששות העותרים מאי-סגירתו האפשרית של שדה התעופה לאחר אפריל 2015 ולבקשתם לסעד חלופי שיחייב את היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום אם שדה התעופה יישאר פתוח. תוך הבנת חששות אלה, השופט לא ראה אפשרות להיעתר לבקשה זו, שכן העובדות עשויות להשתנות בעתיד. במקום זאת, הסתמך השופט על הצהרות המדינה והחלטותיה לסגור את שדה התעופה והורה לה לכבד התחייבויות אלה, אלא אם כן ישתנו הנסיבות. לסיכום, השופט דחה את העתירה אך פסק לעותרים הוצאות, מתוך הכרה בהצדקת הגשתה ובפעולה שנקטה המדינה בעקבותיה. היועץ המשפטי לממשלה חויב לשלם לעותרים הוצאות בסך 20,000 ₪.