מ. מקרקעין 127/19

תקציר

פסק הדין דן בשני מקרים הקשורים לשימוש ברכוש משותף בבית משותף. תיק 9-20-19 סובב סביב טענת הנתבעים לבעלות במבואה הצמודה לדירתם, שלטענת התובע הינה רכוש משותף. המפקח על רישום המקרקעין פוסק לטובת התובעת וקובע כי המבואה היא אכן רכוש משותף שכן היא אינה עונה להגדרת "דירה". עוד קובע המפקח כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת טענתם להרחקה כדין של המבואה מהרכוש המשותף. לפיכך, מצווים הנאשמים להסיר את השער שהתקינו ולהשיב את השטח למצבו הקודם. בנוסף, הנתבעים אחראים ביחד ולחוד לתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של התובע, בסך כולל של 6,000 ₪. בתיק 9-127-19 מואשמת התובעת בשימוש שלא כדין ברכוש המשותף בכך שהחנה את הקורקינט שלה בחדר המדרגות ואחסנו חפצים אישיים במבואה הסמוכה לדירתה. המפקח, לאחר ביקור באתר, קובע כי השימוש של התובעת בשטח המשותף הוא סביר, בהתחשב במצב הבית המשותף ובהיעדר הוכחה לסיכונים בטיחותיים כלשהם. עם זאת, התובעת מצווה להסיר חוטי חשמל העוברים מדירתה דרך הקיר החיצוני של הבית המשותף, שכן הדבר מהווה שימוש בלתי סביר. כמו כן נפסקו לנאשמים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪. ככלל, פסק הדין מדגיש כי כל שימוש ברכוש המשותף חייב להיות נורמלי וסביר, תוך התחשבות במטרה ובתנאים של הבית המשותף הספציפי. שימוש בלתי סביר מחייב הסכמה של כל בעלי הדירות. החלטת המפקח מבהירה את מצב האזורים שבמחלוקת בשני המקרים וקובעת קווים מנחים לשימוש עתידי בהם, תוך הבנה ברורה של זכויות הקניין הכרוכות בכך.