עע"מ 3139/15

תקציר

חמש עתירות מנהליות הוגשו נגד דפוס ההפעלה התפעולי של המסלולים בנתב"ג, שהגביר את השימוש במסלול 21, על ידי רשויות מקומיות שונות. הרשויות המקומיות שהגישו את העתירות רצו שהמסלול שעובר מעליהן ישמש יותר, כדי להפחית את הרעש והמטרד שגורמים המטוסים. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירות וראה בהן טענות NIMBY, ופסק הדין נתמך בהמשך בערעור, שהותיר את דפוס הפעולה כמות שהוא. השאלה המרכזית שנידונה בערעור הייתה הגדרת המונח "שעות עומס", שרשות התעופה האזרחית הגדירה באופן רחב כדי לאפשר נחיתת מטוסים על מסלול 21. בית המשפט קבע כי רשות התעופה האזרחית לא חרגה מסמכותה על פי תכנית המתאר הארצית, וכי החלטתה התבססה על שיקולים מקצועיים לגיטימיים של בטיחות טיסה, יעילות ובטיחות הציבור ולכן אין להתערב בה. בית המשפט דחה גם את טענותיהם האחרות של העותרים בנוגע לשימוש במסלול 21, בהתבסס על חוק התעופה, תסקיר ההשפעה על הסביבה לצד התמ"א ופסקי דין קודמים של בתי המשפט. לבסוף, הערעור נדחה, ובית המשפט לא פסק הוצאות למערערים, בהתחשב בנסיבות. השופט י' עמית נתן את פסק הדין, שנתמך על ידי השופטים י' וא' שטיין.