ע"פ 5160/06

תקציר

הכרעת הדין היא לטובת התביעה, שכן השופט מעגן היטב את החלטתו בראיות שהוצגו בבית המשפט. ניסיונותיה של ההגנה לקלף את מהימנות עדותה של המתלוננת אינם צלחו, שכן השופט בוחן את אמינות שני הצדדים – או היעדרה – ומסיק מסקנות מתאימות. השופטת דוחה גם את הטענות בדבר חוסר הספציפיות בגרסתה של המתלוננת לאירועים, וקובעת כי הגרעין המרכזי של הסיפור ברור. יתר על כן, השופט עומד על קביעתו כי גרסת המתלונן עצמאית ומנותקת מזו של המערער, במיוחד בהתחשב בקשייתו של המערער עצמו להסביר את מעשיו. השופט מדגיש כי יש להוכיח את הסחיטה עצמה, ולא את שיחת הסחיטה – ודי בכך בעדותה של המתלוננת. הוא דוחה את טענתה הפשטנית של ההגנה כי איומים חייבים לפעול לפי מבנה נוסחתי מסוים וקובע כי איומים יכולים להיעשות בצורות שונות. הצגת תמונה, יחד עם דרישת התשלום, נתפסת באופן אובייקטיבי וסובייקטיבי כאיום. השופט מציין גם את אופייה המכוער והמשפיל של העבירה, המצדיק את גזר דינו של המערער לשנת מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי ופיצוי כספי לקורבנות. השופט מגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא או בגזר דינו, ומציע לעמיתיו לדחות את הערעור. סגני הנשיא א' ריבלין וא' חיות מסכימים עם ההחלטה, כלומר הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מתקבל.