ת"פ 35197-10-16

תקציר

הנאשם הואשם בקשירת קשר עם חייל לגניבת נשק מבסיסו הצבאי של האחרון תמורת רווחים כספיים. כלי הנשק נועדו להימכר, דבר המהווה סכנה גדולה לחברה שכן לא ניתן לשלוט בשימוש בהם ובמשתמשים. חומרתם של מעשים אלה, יחד עם התכנון וההכנה שהושקעו בהם, מצדיקים ענישה חמורה. בית המשפט הכיר בערכים החברתיים הנפגעים מעבירות מסוג זה, ובהם שמירה על החיים, שלמות הגוף ושלום הציבור וביטחונו – ערכים הנפגעים באופן משמעותי כאשר נשק צבאי מגיע לידיים הלא נכונות. נסיבות ביצוע העבירות, לרבות אשמתו היחסית של הנאשם, הנזק שנגרם והמניעים למעשים, מצביעות אף הן על ענישה מחמירה. בהתחשב בעונשים הקבועים על החזקת נשק וסחר בנשק, בית המשפט סבור כי עונש של 3 עד 6 שנות מאסר הוא הולם. עם זאת, ישנם גורמים מקלים במקרה זה. הנאשם עבר תהליך טיפולי יוצא דופן ומוצלח, המשקף שיקום אמיתי ושינוי דרכיים. גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי והתנהלותו החיובית לאחר ביצוע העבירה, לרבות הודאה ושיתוף פעולה, מהווים גם הם גורמים מקלים. בהתחשב בשיקום שעבר הנאשם ובהיפוכו האפשרי אם ירצה עונש מאסר, חורג בית המשפט מהעונש המקובל ומעדיף עונש קל יותר. הדבר עולה בקנה אחד גם עם האינטרס של הציבור, שכן הישנות מצד הנאשם עלולה לגרום לפשעים נוספים ולפגיעה. לפיכך, נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, עם אפשרות להמיר זאת בעבודות שירות במידה ויאושרו על ידי נציב עבודות השירות. בנוסף, בית המשפט גוזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ומטיל עליו קנס בסך 10,000 שקל, עם אפשרות ל-40 ימי מאסר אם לא ישולם. כמו כן, הנאשם יהיה במאסר על תנאי למשך שנה. גזר הדין כולל גם אפשרות של עבודות שירות במקום מאסר, אשר בית המשפט מקווה כי יעודד עוד יותר את שיקומו של הנאשם וימנע את סיכוני ההישנות הכרוכים במאסר. גזר הדין לוקח בחשבון את נסיבותיו הפרטניות של הנאשם ואת הפער העצום בין עונשו לזה של שותפו, המעורר אי נוחות. לבסוף, בית המשפט מדגיש את העצמת מסגרות השיקום המוסדיות ואת המסר החיובי שגזר דין זה מעביר למטופלים ולמטפלים. לנאשם יש זכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.