ת"א 45212-03-20

תקציר

התובע, הבעלים הרשום של חלקת מקרקעין הכוללת דירה וחדר על גג הבניין, הגיש תביעה נגד הנתבעים, דיירים מוגנים בדירה, בדרישה להוציאם מהחדר ומהבניין, ותשלום דמי שימוש הולמים. הנתבעים פלשו לחדר בשנת 1988 והצדדים הגיעו להסכם פשרה בשנת 1997 לפיו הנתבעים יוכרו כדיירים מוגנים של החדר אם ישלמו לתובע סכום מסוים. התובעת טענה כי הנתבעים לא שילמו את הסכום הנדרש ולכן אין להם זכויות בחדר, ואילו הנתבעים טענו כי שילמו את מלוא הסכום ויש להכיר בהם כדיירים מוגנים. בית המשפט קבע כי הנתבעים אכן שילמו את דמי המפתח הנדרשים, אם כי מעבר למועד האחרון, והתנהלותה של התובעת העידה על הסכמתה לדחיית התשלומים. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה והכיר בנתבעים כדיירים מוגנים בחדר. כמו כן, בית המשפט הורה לתובע לכסות את הוצאות המשפט של הנתבעים ואת שכר טרחת עורכי הדין.