עת"מ 295/10

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשת העותר בחלקה. מדובר באישה זרה שנישאה לאזרח ישראלי והייתה בתהליך קבלת אזרחות באמצעות התאזרחות כאשר בעלה נפטר, מה שהותיר את מעמדה לא ברור. בית המשפט מכיר בתוקפם של הסדרים חקיקתיים ומנהליים במקרים כאלה, המחייבים הערכה של כנות הנישואין ומרכז חייהם של בני הזוג בישראל. עם זאת, נמצא כי הליך קבלת ההחלטות של הוועדה הבין-משרדית לא שקל את כל העובדות הרלוונטיות ולא נתן להן את המשקל הראוי. באופן ספציפי, התמקדה הוועדה בקשריה של העותרת לארץ מוצאה, תוך התעלמות מקשריה החברתיים וקשריה בישראל, לרבות עם משפחת בעלה המנוח. בנוסף, הוועדה לא שקלה די הצורך את הנסיבות שהובילו למעמדה הנוכחי של העותרת, לרבות העובדה שהיא קרובה להשלמת הליך ההתאזרחות וכבר שהתה שנים רבות בישראל. בית המשפט מדגיש כי יש לבחון כל בקשה לגופה, תוך התחשבות בהיבטים שונים כגון משך הנישואין, משך השהייה בישראל וכנות קשר הנישואין. מאחר שהמלצת הוועדה לא דבקה בעקרונות אלה, העתירה מתקבלת באופן חלקי. התיק יוחזר לוועדה הבין-משרדית להכרעה מחודשת, וראש רשות האוכלוסין יקבל החלטה חדשה על סמך המלצתה המעודכנת של הוועדה. כמו כן, נדרש המשיב לשלם לעותר הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.