ע"א 390/85
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לחוזה שכירות של משק חקלאי בבעלות הקרן הקיימת לישראל ומושכר לבני זוג. החוזה כלל סעיף המקנה לקרן את הזכות לתבוע בחזרה את הקרקע בנסיבות ספציפיות, עליהן ערערה בתו של החוכר המנוח בטענה כי הדבר נוגד את דיני הירושה. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית משפט קמא, והסכים כי הסעיף הנדון הוא תנאי תקף הקובע את משך החכירה ותוקפה. על פי פסק הדין, זכותה של הקרן לקבל בחזרה את הקרקע אינה סותרת את דיני הירושה, שכן הקרקע חדלה להיות חלק מהעיזבון עם עיקולה, ודיני הירושה אינם חלים עוד. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי הוראות הסעיף בדבר פיצויים חלות רק במקרה של פטירת בן הזוג שנותר בחיים ולא קודם לכן. פסק הדין התייחס גם למקרים דומים, והדגיש כי תניות הקובעות את זכויות הבעלים לגבי קרקע מוחכרת תקפות. בית המשפט דחה את הערעור, אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיבים. השופטים מ' שמגר, י' באך וא' גולדברג הסכימו עם פסק הדין.
חקיקה מקושרת
ע"א 390/85 שושנה הדרומי נ' מרים אסיאס, עליון (28.9.1987)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.