תנ"ג 10378-09-16

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לתביעה נגזרת לפי סעיף 202 לחוק החברות, הטעונה אישור בית משפט לפשרה במקרים כאלה. זאת, על מנת להבטיח כי הסדר הפשרה הוא לטובת החברה ולמנוע מנציגיה להגיע לפשרה פסולה או אנוכית. על בית המשפט לשקול את סיכויי הצלחת התביעה, את סכום הפשרה וגורמים שונים נוספים, ולאשר את הסדר הפשרה רק אם הוא הוגן וסביר. במקרה זה תבע המבקש פיצוי בסך 14 מיליון ש"ח, בתוספת פיצוי מלא בגין הוצאות המשיבים 1 ו-2, בסכום כולל המוערך במיליוני שקלים. סכום הפשרה בפועל עליו הסכימו הצדדים עמד על 2.1 מיליון שקל. בית המשפט מצא כי בפני המבקשים יעמדו מספר אתגרים בהוכחת טענותיהם ובאישור התביעה הנגזרת, לרבות סתירה לטענות המשיבים והוכחת כי חלים החריגים לכלל שיקול הדעת העסקי. ההסדר הושג לפני שמיעת ראיות כלשהן, ולפיכך, הפיצוי הוודאי והמהיר שניתן על ידי הסדר הפשרה משרת את האינטרסים של החברה יותר מאשר הליך משפטי ארוך ויקר. כמו כן אישר בית המשפט את מתן הסדר הפשרה לגמול למבקש (100,000 ₪) ושכר טרחה לבא כוחו (עד 22% מסך הפיצוי כולל מע"מ). זאת, בהתבסס על התועלת לחברה, הסיכון שנטלו המבקש ובאי כוחו, והניהול המקצועי של ההליך. לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה, וגם בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד לו. לפיכך, בית המשפט אישר את הסדר הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין. המשיבים 5-3 חויבו לשלם למשיבים 1 ו-2 סך של 2.1 מיליון ₪ בתוך 45 יום, והמשיבים 1 ו-2 חויבו לשלם למבקש שכר טרחת ושכר טרחת עורך דין בתוך 14 ימים מיום קבלת סכום הפשרה. ההחלטה התקבלה ביום 07/10/2018.