ת"א 8527-06-18

תקציר

העירייה תבעה חברה ובעל השליטה בה בגין ארנונה שלא שולמה. החוב מתייחס לנכס מסחרי ששכרה החברה. החברה הפסיקה את פעילותה והעבירה את נכסיה ופעילותה לחברה אחרת בבעלות בן דודו של בעל המניות. העירייה טענה כי בעל המניות ניצל לרעה את אישיותה המשפטית של החברה כדי להתחמק מחובות מס וביקשה מבית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולייחס לו את החוב באופן אישי, או לחילופין לחייב אותו לפי חוק הסדרי משק המדינה. הנתבע טען כי לחברה לא היו נכסים בעת העברת פעילותה, ולכן לא ניתן להטיל עליו אחריות לחוב. בית המשפט קיבל את טענות העירייה במלואן. נמצא כי בעל המניות ניצל את האישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לקפח את העירייה כנושה והורה לו לשלם את החוב באופן אישי. עוד קבע בית המשפט כי בעל המניות חב לפי חוק ההסדרים, המאפשר לרשויות מקומיות לגבות חובות ארנונה מבעלי שליטה בחברות שהפסיקו את פעילותן והעבירו את נכסיהן. בית המשפט ציין כי לחברה היו נכסים בעת העברת פעילותה וכי בעל המניות לא הפריך את החזקה לפיה נכסים אלה הועברו אליו ללא תמורה. לבסוף, דחה בית המשפט את התביעה נגד בן הדוד, מאחר שהעירייה לא הציגה ראיות נגדו, והורה לבעל המניות לשלם לעירייה 79,736 שקל, וכן ריבית, הפרשי הצמדה, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין.