ע"ש 1099/02

תקציר

עניינו של הערעור במחלוקת על חיובי ארנונה לשנים 1992 עד 1999, הנוגעים לנכס בבעלות המערערת. ועדת הערר דחתה בעבר את ערעורו של המערער על אישומים אלה, מה שהוביל לערעור הנוכחי לפי סעיף 29 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. המחלוקת העיקרית היא האם יש לראות במערער כבעלים של הנכס לשנים אלה, שכן הגדרת "בעלים" לפי החוק רחבה ואינה מוגבלת לבעלים רשומים. בעוד הוועדה נטתה לצדד במערער בשל פסיקה קודמת (פסק דין צדוק), המשיב הפנה לפסיקה אחרת (Pe'er Residence) שסתרה זאת. בסופו של דבר, השופטת מסכימה עם המשיב כי יש לראות במערער כבעלים של הנכס ממאי 1997 עד 1999, שכן הראיות מלמדות על אפשרות לבנות על המגרש ולהפיק ממנו רווחים בתקופה זו. עם זאת, לגבי השנים 1992 עד מאי 1997 הערעור מתקבל מאחר שאין ראיות לאפשרות זו, ואין לראות במערער כבעלים לשנים אלה. השופט דוחה גם את בקשת המשיב להציג ראיות נוספות או להחזיר את הדיון לוועדת הערר, שכן התשתית העובדתית לטענות אלה הייתה צריכה להיות מונחת בפני הוועדה מלכתחילה. משכך, הערעור מתקבל באופן חלקי, ולא ניתן צו להוצאות בהתחשב בנסיבות.