ע"א 2582/09

תקציר

בית המשפט בחן מקרה של דחייה פרוצדורלית של תביעה מחמת התיישנות. תקנה 241(ד) מאפשרת לבתי המשפט להחליט על סמך בקשות בכתב או לאחר תשאול מצהירים. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה ללא דיון בעל-פה, ועורר חשש לעיוות דין אפשרי בשל הנתונים החלקיים והסותרים שהציגו המערערים. המערערים טענו כי לא יכלו לגלות את הרשלנות או הקשר הסיבתי שגרמו למות בנם עד להתייעצות עם מומחה בשנת 2006. בית הדין הדגיש את חשיבות הטיפול בהפטרים על הסף בזהירות רבה, במיוחד כאשר מדובר בהתיישנות התיישנות, בשל הסיכון שבמניעת תביעות מהותיות. חוסר העקביות של המערערים בידיעתם את עובדות המפתח הביא את בית המשפט להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים. היא חייבה שימוע בעל-פה והגשות נוספות בכתב כדי לפתור אי-בהירות עובדתית. בית המשפט ציין כי המערערים נושאים באחריות מסוימת לתקלות הפרוצדורליות, אך ראויים להזדמנות להציג טיעון שלם בשל רשלנות חמורה פוטנציאלית שהתווה המומחה מטעמם. בסופו של דבר, ההחלטה מאפשרת בחינה מחודשת של הדחייה, כאשר בית המשפט המחוזי יקבע אם אכן יש לדחות את התביעה על סמך עובדות ברורות. בית המשפט אף שקל לפצות את המשיבים בגין כל שיהוי פרוצדורלי שייגרם.