רע"א 5127/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על סכסוך רכושי בירושלים. המקרה המקורי נדון בבית משפט השלום, אשר קבע כי טענת המשיב כי יש לחייב את המבקש לפנות את הנכס הנדון, שכן לאחרון לא היו זכויות דייר מוגן לאחר מות אביו, אינה מבוססת. בית משפט השלום ביסס את פסק דינו על פרשנות של חוקים מסוימים הנוגעים להגנת הדייר. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב, בקובעו כי הערכאה הנמוכה יותר חרגה מהמסגרת הפרוצדורלית ומנעה ממנו הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והורה למבקש לפנות את הנכס, ולאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור לבית משפט גבוה יותר. בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא הצדקה לסטות מהכללים הפרוצדורליים המסדירים את ניהול הדיון. בית המשפט הדגיש כי תפקידה של הרשות השופטת הוא להכריע במחלוקת שהציגו הצדדים ולא ליצור סכסוך חדש. בנוסף, בית המשפט בחר שלא להתחשב בראיות חדשות שהוצגו בשלב רשות הערעור, ובכך חיזק את דחיית הבקשה.