ע"ר 60844-12-14

תקציר

השופטים קיבלו את הערעור על החלטת הרשם שלא להאריך את המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי. לערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, שקבע כי המשיבה ויתרה על תנאי העסקתה שלא יושמו, לא היה סיכוי גבוה להצליח. השופטים הגיעו למסקנה זו לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים. הם קיבלו את קביעת הרשם כי הסיבות לעיכוב בהגשת הערר אינן מהוות "סיבה מיוחדת" וכי הרלוונטיות של האירועים שאירעו לאחר מועד קבלת הערר אינה ברורה. השופטים בחנו האם סיכויי הערעור גבוהים דיים כדי להצדיק התייחסות אליהם כנימוק מיוחד להארכת המועד. הם מצאו כי החלטת בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים וכי טענות המשיב הנוגדות התבססו על דעת מיעוט. מאחר שהמחלוקת העיקרית הייתה עובדתית – האם המשיב הסכים לשינוי בתנאי העבודה – וקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי התבססו על התרשמותו הישירה מהעדויות, סיכויי הערעור לא היו גבוהים. השופטים הגיעו למסקנה כי סיכויי ההצלחה אינם גבוהים דיים כדי להצדיק את הארכת המועד וכי המשיב לא הצביע על טעמים מיוחדים אחרים המצדיקים הארכה זו. לפיכך, לא הייתה סיבה לבטל את החלטת הרשם.