ת"צ 17846-10-10

תקציר

המבקשים ביקשו לאשר תביעה להשבת רכוש כנגד המשיבה, לשכת ההוצאה לפועל, כתובענה ייצוגית. התלונה נגעה לשיעור שכר הטרחה שגבתה לשכת ההוצאה לפועל עבור העתקי צילומים שצילמו פקידיה מתיקי ההוצאה לפועל, שלטענת המבקשים נקבע בימי קדם ולא תאם את המציאות הנוכחית בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית. המבקשים טענו כי שכר הטרחה, שנקבע על 3 ₪ לעמוד, אינו סביר, אינו מידתי ומפלה, שכן הוא אינו מייצג את עלות הפקת המסמכים בפועל, והיה גבוה משמעותית משכר הטרחה שנגבה בבתי משפט אחרים. עוד טענו כי זכות הגישה לערכאות נפגעה, שכן שכר הטרחה הגבוה מנע מבעלי הדין לעיין במסמכים שבתיק ההוצאה לפועל. המשיב טען כי שכר הטרחה היה סביר, בהתחשב בעלות המצאת המסמכים ומטרות אחרות, וכי המבקשים לא הוכיחו עילת תביעה אישית. בית המשפט קבע כי המבקשים פרקו את נטל ההוכחה להוכחת עילת תביעה אישית. נמצא כי שכר הטרחה קרוב יותר במהותו למחיר מאשר למס, וכי המשיבים לא הצדיקו די הצורך את הפער בין עלות ההדפסה במערכת המשפט לבין שכר הטרחה שנגבה בהוצאה לפועל. בית המשפט הדגיש את חשיבות הנגישות לצדק ואת הצורך לספק שירותי מדינה בסיסיים בעלות סבירה. היא אישרה את הבקשה לתביעה ייצוגית, והגדירה את הקבוצה כמי ששילמה את האגרה בסך 3 שקלים עבור צילום או הפקת דף בתיקי ההוצאה לפועל החל מאוקטובר 2008. המבקשים חויבו לפרסם את ההחלטה והמשיב חויב לשאת בהוצאות הבקשה ולשלם את שכר טרחת עורך הדין של המבקשים.