פש"ר 1700/05

תקציר

התיק סובב סביב נאמני קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ, גבי טרבלסי ושלמה נס, המבקשים אישור לשכר טרחתם במסגרת הליכי חדלות פירעון של החברה. הבקשה באה בעקבות תקנה 8א', הקושרת את שכר הטרחה לנאמנים לאחוז מסך החלוקה לנושים. הנאמנים, שהכירו בשכר טרחה מופקע פוטנציאלי של למעלה מ-80 מיליון שקל מחישוב אריתמטי, הציעו שכר טרחה מופחת של 5% מהחלוקה, השווה לכ-45 מיליון שקל. ועדת הביקורת הסכימה לשיטת החישוב אך הציעה להפחית את האגרה ל-4%, בסך כולל של 36 מיליון שקל. כונס הנכסים הרשמי הציע הפחתה נוספת, והציע 31.75 מיליון שקל בהתאם לזמן שהושקע. עם זאת, בנקים וגורמים אחרים, שציינו לצורך השוואה מקרים כמו פויכטוונגר ותבל, טענו לעמלות נמוכות משמעותית, והציעו בין 11 ל-14 מיליון שקל. הם גם דחפו לשיטות חלופיות לחישוב עמלות, כמו דמי ניהול או מימוש, במקום על בסיס אחוזים. הצעת פשרה של חלק מהבנקים, בהיקף של 28 מיליון שקל, נתקלה בהתנגדות. הדיון בחן את המורכבויות הייחודיות של התיק, כגון בסיס הנושים הגדול והמגוון, הליכים משפטיים מורכבים ומאמצים משמעותיים של הנאמנים לייצב חברה בשווי של 900 מיליון שקל, תוך הימנעות מתרחיש קריסה. בפסק הדין, למרות שהכיר במאמציהם הראויים לשבח של הנאמנים ובהצלחתם יוצאת הדופן במקרה, הכיר בית המשפט בבקשת שכר הטרחה הראשונית כבלתי מידתית. ההחלטה הציעה קביעת שכר טרחה מאוזנת יותר בסך 19,750,000 ₪, תוך שקלול הערכה מתאימה של תרומות הנאמנים, עומס העבודה והשוואות רגולטוריות. פסק הדין התיישר על מבנה שכר טרחה יחסי, המבטיח תגמול הוגן ללא השפעה מוגזמת על הנושים, וקבע תשלום מיידי של 80% מסכום זה, עם שכר טרחה תלוי ועומד לאחר השלמת אימות החוב. החלטה זו הדגישה את האיזון בין פיצויי הנאמנים לבין האינטרס ההוגן של הנושים, וסימנה דוגמה לשיקול דעת שיפוטי המותאם לנסיבות חדלות פירעון חריגות.