ת"פ 36170-06-21

תקציר

השופט זיכה את הנאשם מכל אשמה, לרבות תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לעבודת שוטר בנסיבות מחמירות והתנגדות למעצר. ההחלטה התקבלה על בסיס ספק סביר, שכן עדותו היחידה של השוטר שנכח בעת ביצוע העבירות לכאורה לא נתמכה די הצורך על ידי שוטרים אחרים שנכחו בזירה. זאת ועוד, נוכחותו הפיזית הבולטת של הנאשם וטענת השוטר כי הנאשם זרק לעברו כיסא אינן אמינות, שכן אף שוטר אחר לא אישר טענה זו, וייתכן שהמהומה בהפגנה גרמה לשוטר לחשוב בטעות שהנאשם הוא מישהו אחר. השופט גם הטיל ספק בטענת הקצין כי הנאשם התנגד למעצר, שכן עדויות של קצינים אחרים סתרו גרסה זו. משקלן של הראיות לא הספיק כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. בנוסף, הדגישה השופטת את היעדר ראיות הווידיאו ואת היעדר המתעד המשטרתי, שהיו מסייעות באופן משמעותי להסיר את הספק סביב האירועים. לבסוף, השופט ביטל את האישום של התפרעות, שהייתה העבירה היחידה שנותרה, שכן לא יהיה זה צודק להרשיע את הנאשם באישום פסיבי זה כאשר משתתפים אחרים בהתפרעות שלא הואשמו בעבירות אחרות לא הועמדו לדין. פעולה זו תיצור תוצאה מפלה ותעמוד בסתירה לעקרונות הצדק והחוקיות. השופט הגיע למסקנה כי זיכויו של הנאשם מהאישומים האחרים מחייב את ביטול האישום בהתפרעות, שכן הוא נכח בהתפרעות זמן קצר ולא תרם לה באופן פעיל. ההחלטה התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות של המקרה, תוך שימת דגש על אופייה השקט של ההפגנה בה נכח הנאשם ונוכחותו הקצרה בהתפרעות שלאחר מכן.