בג"צ 8850/02

תקציר

העותרים, ירון פסטינגר ולשכת עורכי הדין, ביקשו למנוע הנהגת משמרת שנייה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, שתפעל בין השעות 15:00-21:00, ולפחות לבטל אותה רטרואקטיבית. העותרים טענו כי ההחלטה התקבלה באופן לא תקין, ללא התייעצות עם לשכת עורכי הדין, וכי היא לא תפתור את בעיות העומס והפיגור בבתי המשפט, תוך פגיעה קשה בעורכי דין פרטיים. המשיבים, שר המשפטים והנהלת בתי המשפט, הסבירו כי ההחלטה הוגבלה לניסוי בתל אביב, שמטרתו לבחון את נאותותה של משמרת שנייה, וכי הבחירה בבית משפט זה נבעה מעומס העבודה הרב שבו. הם הוסיפו כי הניסוי יעסוק רק בסוגים ספציפיים של תיקים וכי ניתן יהיה לטפל בחששות עורכי הדין באופן פרטני. בית המשפט מצא כי אף שהיה על המשיבים להתייעץ עם לשכת עורכי הדין, החלטתם להנהיג משמרת שנייה זמנית הייתה סבירה ובסמכותם, ותועלתה עלתה על הפגיעה בעורכי הדין. הנתונים הראו כי הניסוי הניב תוצאות חיוביות, הפחית את הפיגורים בבתי המשפט והיטיב עם הציבור. בית המשפט הדגיש כי האינטרסים של עורכי הדין אינם יכולים להיות מכריעים וכי המשמרת השנייה הקלה על עומס העבודה. לפיכך, היא ביטלה את הצו המותנה ודחתה את העתירות, אך הניחה כי המשיבים יימנעו מלהרחיב את המשמרת השנייה לערכאות אחרות ללא תקנות והתייעצות ראויה. השופטת ביניש, השופטת א' גרוניס והשופטת מזא"ה הסכימו עם פסק הדין.