סע"ש 12123-12-18

תקציר

בית הדין פסק לטובת התובעת, עובדת לשעבר של הנתבעת, וקבע כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות להפרכת טענות התובע. תלושי השכר של התובע, שהיו אמורים לשקף את המציאות, הראו כי שכרו השעתי עלה עם הזמן, וטענת הנתבעת כי תלושי שכר אלה היו פיקטיביים לא נתמכה בראיות כלשהן. זאת ועוד, הנתבעת לא הביאה עדים כלשהם לסתור את טענות התובעת. בית הדין קבע כי יחסי העבודה נמשכו עד סוף פברואר 2013, וכי התובעת פוטרה על ידי הנתבעת, בניגוד לטענת הנתבעת כי התובעת התפטרה. לפיכך הייתה התובעת זכאית לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת בסך 17,458 ₪. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע 3,024 ₪ עבור דמי הבראה, 4,050 ₪ עבור דמי חגים ו-4,841 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה. בית המשפט דחה את תביעת התובע לשכר עבור החודשים נובמבר ודצמבר 2012 מחוסר ראיות מספיקות, אך פסק לו 17,280 ₪ עבור החודשים ינואר ופברואר 2013. תביעת התובע לפיצויים בגין הפרת חוזה עבודה נדחתה, לאור איחור בהגשת התובע וחלקו המשמעותי של אביו בעסק. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,659 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, בגין הטבות תעסוקה שונות. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 4,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ונמסר להם על זכותם לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.