LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תת"ע 5881-10-25

החלטה תעבורה עכו

📋
מספר הליך5881-10-25
📂
סוג הליךתת"ע
📅
תאריך28 באפריל 2026
🏛️
בית משפטתעבורה
📍
מחוזעכו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםעבדאללה שיח' אחמד נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםיונת הברפלד-אברהם

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו בתיק תת"ע 5881-10-25, מדינת ישראל נ' עבדאללה שיח' אחמד: **1. רקע עובדתי והצגת ההליך:** התיק עוסק בבקשת נאשם, עבדאללה שיח' אחמד, לבטל פסק דין שניתן נגדו ולחזור בו מהודאתו. נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירות תעבורה שבוצעו בסמוך ליום הולדתו ה-18. ביום 3.2.26, התקיימה ישיבת הקראה בה הודה המבקש בעובדות כתב האישום, ולאחר מכן הגיעו הצדדים להסדר טיעון בנוגע לעונש, אשר קיבל תוקף של פסק דין. המבקש נגזר עליו עונש של מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס. לאחר שהמבקש החליף ייצוג משפטי, הוגשה הבקשה הנוכחית לביטול פסק הדין והחזרה מההודאה. **2. טענות המבקש:** * **גיל הנאשם:** המבקש היה קטין במועד ביצוע העבירות, ולכן לשיטת בא כוחו, לא היה מקום להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי ללא תסקיר משירות המבחן, וכן היה מקום להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער. * **סנקציות מנהליות:** טענה כי העונש שהוטל חמור ומוביל לסנקציות מנהליות מוגזמות. * **הכחשת ביצוע העבירות:** לטענת בא כוחו, המבקש מעולם לא התכוון להודות ומוכחיש ביצוע העבירות. * **עובדות חלופיות בכתב האישום:** נטען כי כתב האישום מכיל עובדות חלופיות סותרות (אי ציות לשוטר ואיבוד שליטה). * **זכות טיעון:** נטען כי המבקש לא קיבל את יומו בבית המשפט ולא עמד על חפותו. * **נסיבות מיוחדות:** התחשבות במצב הביטחוני ובתקופת החגים להגשת הבקשה. **3. תגובת המשיבה:** * **התנגדות לבקשה:** המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אינה מעלה כל טעם ממשי. * **ייצוג משפטי:** המבקש היה מיוצג, נכח בדיון ומלווה על ידי בן משפחה. * **הליך חריג:** בקשה לביטול גזר דין מוגשת לרוב במקרים של היעדר נאשם, ולא כאשר הדיון התקיים בנוכחותו. דרך המלך לערעור על גזר הדין היא הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי. * **חובת תסקיר:** אין חובת תסקיר ברכיב מאסר על תנאי, בהתאם לסעיף 38(א) לחוק העונשין. **4. דיון והכרעה – ניתוח משפטי:** בית המשפט דחה את הבקשה, תוך התייחסות לסוגיות משפטיות מהותיות: * **סמכות עניינית (פסקה 9-10):** * **עקרון משפטי:** סעיף 45ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) קובע כי ברוב מוחלט של עבירות תעבורה שמבוצעות על ידי קטינים (שאינן כוללות נהיגה בשכרות או עבירות לפי סעיף 10(א)), בית משפט השלום לתעבורה הוא המוסמך לדון בהן, אלא אם כן קיימת סיבה מיוחדת להעבירן לבית המשפט לנוער. * **החלת העקרון:** בענייננו, המבקש ביצע עבירות תעבורה שאינן מן החריגות, ולכן בית משפט השלום לתעבורה היה מוסמך לדון בו. בית המשפט לא מצא כל סיבה מיוחדת להעברת הדיון לבית משפט לנוער, במיוחד כאשר המבקש היה מיוצג ולווה במשפחתו, ולא העלה טענה זו בשלב מוקדם. * **קביעת העונש וחובת תסקיר (פסקה 11-14):** * **עקרון משפטי:** סעיף 38(א) לחוק העונשין קובע חובת תסקיר של קצין מבחן לפני הטלת עונש מאסר שלא על תנאי. סעיף 38(ב) מאפשר לשר המשפטים לסייג תחולה זו. אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), התשכ"ד-1964, פוטרת מתסקיר נאשם שביום ביצוע העבירה טרם מלאו לו 21 שנה, אם העונש היחיד שנגזר הוא מאסר על תנאי. חובת תסקיר לקטינים חלה בעיקר בעת גזירת עונש מאסר בפועל או בעת הפעלת דרכי טיפול לפי חוק הנוער. * **החלת העקרון:** בענייננו, בית המשפט קבע כי חובת תסקיר לפי סעיף 38 לחוק העונשין אינה חלה כאשר העונש היחיד שנגזר הוא מאסר על תנאי, וזאת בהתאם לאכרזת שר המשפטים. עוד ציין בית המשפט כי עונש של מאסר על תנאי אינו נכלל ב"דרכי טיפול" לפי חוק הנוער המחייבות תסקיר. גם אם היה מדובר במאסר בפועל, הפסיקה (כפי שהובאה בפסקה 14) מאפשרת לוותר על תסקיר במקרים של קטין המיוצג על ידי עורך דין. לכן, לא קמה חובת תסקיר במקרה זה. * **הסדר טיעון בעניינו של קטין (פסקה 15-16):** * **עקרון משפטי:** בעניין פלוני (ע"פ 4971/24) נקבע כי גיבוש הסדר טיעון בעניינו של קטין נעשה בין הסנגור לתביעה, אך נדרשת הסכמת הקטין לאחר שהוסברו לו משמעויות ההסדר באופן המתאים לגילו. האחריות לוודא הסכמה מדעת מוטלת על הסנגור, התביעה ובית המשפט. * **החלת העקרון:** בית המשפט אישר את הסדר הטיעון לאחר שהתרשם כי המבקש הבין את כל רכיביו, משמעויותיהם והסכים להם, וכי הסנגור הסביר לו ולדודו את ההסדר, אף בשפה הערבית. * **חזרה מהודאה וביטול גזר דין (פסקה 17-24):** * **עקרון משפטי:** סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי נאשם רשאי לחזור בו מהודאתו, כולה או מקצתה, אם בית המשפט ירשה זאת "מנימוקים מיוחדים שיירשמו". הפסיקה (כפי שהובאה בפסקאות 18-19, למשל בעניין מיטניק ובעניין פלוני) קובעת כי היתר לחזרה מהודאה שמור למקרים "נדירים וחריגים". עילות מרכזיות לכך הן: פגם ברצון החופשי, כשל בייצוג משפטי, ורצון כן לחשוף את האמת. בית המשפט נדרש לבחון את עיתוי הגשת הבקשה, כאשר בקשה המוגשת לאחר גזר הדין מעוררת חשש ל"תכסיס דיוני פסול", במיוחד כאשר מדובר בהסדר טיעון. * **החלת העקרון:** בית המשפט קבע כי לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות חזרה מההודאה בשלב שלאחר גזר הדין. * **פגם ברצון / חשוף האמת:** בית המשפט לא התרשם כי נפגם רצונו החופשי של המבקש, כי הוא אינו מבין את משמעות הודאתו, או כי יש לו רצון כן לחשוף את האמת. המבקש הבין את ההסדר והסכים לו. * **עיתוי הגשת הבקשה:** הבקשה הוגשה לאחר גזר הדין. בית המשפט ראה בבירור כי המניע העיקרי לבקשה אינו להוכיח חפות, אלא לשנות את חומרת העונש. * **טענות הגנה:** המבקש לא פירט את הגנתו או הציג ראיות התומכות בחפותו. טענותיו לגבי עובדות חלופיות בכתב האישום או לגבי הצורך להמתין לסיום תקופת "נהג חדש" נדחו כלא ברורות ולא מבוססות. * **כשל בייצוג:** המבקש לא הוכיח כשל בייצוג המשפטי שגרם לעיוות דין. החלפת ייצוג אינה סיבה מוצדקת לחזרה מהודאה לאחר גזר דין. * **הסדר הטיעון:** בית המשפט סבר כי הסדר הטיעון מיטיב עם המבקש, אינו מוביל לעיוות דין, והעונש שהוטל הולם את חומרת העבירות. * **דרך דיונית:** הובהר כי אם המבקש חולק על גזר הדין, היה עליו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. **5. חידושים משפטיים והערות:** * **היקף תחולת סעיף 38 לחוק העונשין:** ההחלטה מבהירה היטב את גבולות החובה להגיש תסקיר קצין מבחן, תוך התייחסות לאכרזת שר המשפטים, הקובעת פטור מחובה זו כאשר מדובר בקטין שטרם מלאו לו 21 שנה, והעונש היחיד שנגזר הוא מאסר על תנאי. כמו כן, החלטה מחזקת את הפרשנות הפסיקתית המצמצמת את החובה לתסקיר במקרים של קטין מיוצג המבקש לוותר עליו. * **הגעה להסדרי טיעון עם קטינים:** ההחלטה שמה דגש על החשיבות של הסכמה מדעת של הקטין להסדר טיעון, לאחר שהוסברה לו משמעותו באופן המתאים לגילו, כפי שנקבע בפסיקה עדכנית (עניין פלוני). * **הגבלת חזרה מהודאה לאחר גזר דין:** ההחלטה מדגישה את העקרון הפסיקתי המחמיר, לפיו חזרה מהודאה לאחר מתן גזר דין, ובפרט במסגרת הסדר טיעון, תתאפשר רק במקרים חריגים ביותר ונדירים, כאשר קיים חשש ממשי ל"תכסיס דיוני" אם מתאפשרת חזרה מההודאה בקלות. בית המשפט בחן בקפדנות את טענות המבקש ודחה אותן, תוך שהוא קובע כי המבקש לא הוכיח את קיומן של נסיבות מיוחדות וכי המניע העיקרי היה ניסיון לשפר את גזר הדין. * **הבחנה בין עונש על תנאי לעונש בפועל:** ההחלטה מבהירה את ההבחנה בין עונש מאסר על תנאי, לבין עונש מאסר בפועל או דרכי טיפול אחרות, בהקשר של חובת תסקיר. **6. סיכום:** בית המשפט דחה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין והחזרה מהודאתו. ההחלטה מבססת את דחיית הבקשה על שילוב של מספר עקרונות משפטיים: סמכותו של בית משפט השלום לתעבורה לדון בקטינים במרבית עבירות התעבורה; אי-קיומה של חובת תסקיר במקרה של גזר דין מאסר על תנאי; הכרה בהליך תקין של הסדר טיעון עם קטין; ובפרט, הקפדנות הדיונית הנדרשת בבחינת בקשות לחזרה מהודאה לאחר גזר דין, כאשר בית המשפט קבע כי המבקש לא הצביע על נימוקים מיוחדים וחריגים המצדיקים זאת. ההחלטה מדגישה את חשיבות יציבות ההליכים המשפטיים, במיוחד לאחר הגעה להסכמות בין הצדדים ומתן גזר דין.

חקיקה מקושרת

אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)חוק העונשיןחוק סדר הדין הפליליפקודת התעבורהתקנות התעבורה

תת"ע 5881-10-25 עבדאללה שיח' אחמד נ. מדינת ישראל, תעבורה (28.4.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית