ת"פ 26204-10-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, בהתבסס על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים אפשריים: **ניתוח משפטי של גזר הדין – ת"פ 26204-10-22 מדינת ישראל נ' עבו ואח' (גזר דין לנאשם 2, איתי פרץ)** **א. עובדות כתב האישום והכרעת הדין:** הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירת תקיפה על ידי שניים או יותר, לפי סעיפים 379 ו-382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כתב האישום מתאר אירוע אלים שאירע ב-21.9.22, בו הנאשם, יחד עם נאשם נוסף (עומרי עבו), תקפו את המתלונן באמצעות אלות, לאחר שהמתלונן נכנס לקיוסק בו שהו הנאשמים. על פי הנטען, הנאשמים ניגשו למתלונן באומרו "מגיע לך מכות", והלמו בגופו ובראשו באמצעות אלות, וגרמו לו חבלות של ממש. **ב. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין):** בית המשפט פירט את השיקולים שביסוד קביעת מתחם העונש ההולם, כדלקמן: 1. **הערכים החברתיים שנפגעו:** שלמות הגוף, שלוות הנפש, כבוד וביטחון אישי של הציבור, והגנה מפני אלימות ובריונות במרחב הציבורי. בית המשפט הדגיש את חומרת הפגיעה בזכויות יסוד אלו, כמובא בפסיקות קודמות (ע"פ זגורי). 2. **מידת הפגיעה בערכים החברתיים:** בית המשפט קבע כי מידת הפגיעה אינה מבוטלת, תוך שימת דגש על התרחשות האירוע במרחב הציבורי, השימוש באלות, והיות התקיפה בצוותא. הובאו דברים דומים לגבי הצורך בהרתעה מפני פתרון סכסוכים בכוח הזרוע (ע"פ דעאס). 3. **מדיניות הענישה הנהוגה:** בית המשפט סקר מגוון רחב של פסקי דין רלוונטיים, תוך הבחנה בין המקרים השונים בהתאם למספר, סוג, תדירות ונסיבות ביצוע העבירות, תכנון, תוצאות וסיבות. המקרים שנסקרו כללו: * **תקיפה בנסיבות מחמירות עם שימוש בבקבוק וסכין (רע"פ דכוור):** נקבע מתחם של 12-36 חודשי מאסר, ונגזרו 15 חודשי מאסר בפועל. * **תקיפה ללא גרימת חבלה של ממש (עפ"ג בנימין):** בית המשפט המחוזי קבע כי העונש שהוטל (6 חודשי עבודות שירות) היה מקל מדי, והדגיש את הצורך בענישה משמעותית, לרבות מאסר בפועל, במעשי אלימות מסוג זה. * **תקיפה ואיומים על רקע סכסוך שכנים (רע"פ כחלון):** נקבע מתחם שנע בין מאסר מותנה למאסר לריצוי בעבודות שירות. * **תקיפה ואיומים על בעל פאב (רע"פ דדון):** נקבע מתחם 3-14 חודשי מאסר, ונגזרו 4 חודשי מאסר בפועל (והופעל חלק ממאסר מותנה). * **תקיפה בנסיבות מחמירות (רע"פ בן חמו):** נדחתה בקשה לביטול הרשעה, נקבע מתחם של מאסר מותנה עד מספר חודשי מאסר. * **תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני (ת"פ שאקר):** נאשם 2 הורשע בצוותא, ונגזרו עליו 5.5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית, תוך קביעת מתחם 4-16 חודשי מאסר בפועל. * **תקיפה בנסיבות מחמירות בצוותא (עפ"ג אבו טאהא):** נקבע מתחם 14-32 חודשי מאסר בפועל, ונגזרו 15 ו-17 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט ציין שבענייננו הנסיבות חמורות פחות, אך יש דמיון בהתרחשות התקיפה בצוותא לעיני כל במרחב הציבורי. * **תקיפה, היזק לרכוש ואיומים (עפ"ג מעוז):** נקבע מתחם ממאסר קצר (לריצוי בעבודות שירות) עד 12 חודשי מאסר בפועל לכל אישום. * **תקיפה, איומים והחזקת סכין (עפ"ג דענא):** נקבע מתחם של מספר חודשי מאסר (לריצוי עבודות שירות) עד 12 חודשי מאסר. * **איומים ותקיפה (ע"פ שתיוי):** נקבע מתחם 2-8 חודשי מאסר, ונגזרו 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. * **תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה (ת"פ חדד):** נקבע מתחם של"ץ לנאשם 1, ומתחם מענישה צופה פני עתיד עד מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות לנאשם 2. בפועל, הוטלו על נאשם 2 עבודות שירות. * **החזקת סכין, תקיפה וניסיון לתקיפה חבלנית (ת"פ מרסיאנו):** נקבע מתחם ממאסר שניתן לרצות בעבודות שירות עד 12 חודשי מאסר. * **תקיפה הגורמת חבלה של ממש (ת"פ דהן):** נקבע מתחם מענישה צופה פני עתיד עד מאסר בפועל למספר חודשים. * **תקיפה ואיומים (ת"פ חג'בי):** נקבע מתחם ממאסר מותנה עד 12 חודשי מאסר. * **ניסיון תקיפה חבלנית והחזקת סכין (ת"פ מזרחי):** נקבע מתחם של"ץ ומאסר מותנה עד 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. * **תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים (ת"פ פלוני):** נקבע מתחם ממאסר מותנה עד שנת מאסר בפועל. * **איומים, היזק לרכוש במזיד ותקיפה (ת"פ בוחבוט):** נקבע מתחם ממאסר מותנה עד עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. * **תקיפה (ת"פ לדרמן):** נקבע מתחם ממאסר מותנה עד 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. * **תקיפה ואיומים (ת"פ דהן):** נקבע מתחם ממאסר שניתן לרצות בעבודות שירות עד 12 חודשי מאסר. * **תקיפה (ת"פ מרסייר):** נקבע מתחם ממאסר מותנה עד 8 חודשי מאסר. 4. **נסיבות ביצוע העבירה (סעיף 40יט לחוק העונשין):** * **תכנון מוקדם:** לא הוכח תכנון מוקדם מצד נאשם 2. * **חלקם של הנאשמים:** בית המשפט קבע כי חלקו של נאשם 2 שווה לחלקו של נאשם 1, שכן תקפו יחד בצוותא באמצעות אלות. הובהר כי ביצוע עבירה בצוותא יוצר סינרגיה מסוכנת ומחייב הרחבת אחריות והחמרת עונשים (ע"פ טאלב). * **התנהגות הקורבן והתגרות:** צוין כי לא ניתן להקל ראש בהתנהגות המתלונן כלפי נאשם 1 באירוע קודם, אך אין בכך כדי להצדיק את מעשיהם של הנאשמים, ובפרט את מעשהו של נאשם 2 שהתערב באירוע לא לו. * **נזק שנגרם:** נזק של ממש נגרם למתלונן (שריטה, שפשופים, סימני חבלה), והפחד שהיה מנת חלקו. * **נזק פוטנציאלי:** הנזק הפוטנציאלי נחשב רב ומשמעותי, נוכח השימוש באלות והאפשריות של פגיעות חמורות. * **סיבות לביצוע העבירה (מנקודת מבטו של הנאשם):** נאשם 2 טען שהיה "במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון" ונשאב לאירוע. **ג. מתחם העונש ההולם:** בהתחשב בכל השיקולים, בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם עבור נאשם 2 כ- **6 עד 15 חודשי מאסר**, בנוסף לענישה נלווית (מאסרים מותנים ועיצומים כלכליים). מתחם הקנס נקבע ל-1,500 ₪ עד 8,000 ₪, ומתחם הפיצוי למתלונן נקבע בהתאם לעקרונות הפיצוי בהליך הפלילי. **ד. גזירת העונש המתאים לנאשם 2 (סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין):** בית המשפט שקל את הנסיבות האישיות של הנאשם, כפי שעלו מתסקירים ומטיעוני הצדדים: * **נסיבות חיים:** בן 22, רווק, מתגורר עם אמו, בוגר 11 שנות לימוד. איבד את אביו בגיל צעיר. עבד בעבודות מזדמנות, אך כיום מועסק באופן יציב יותר. * **נטילת אחריות:** הנאשם הודה בביצוע העבירה, אך שירות המבחן התרשם כי הוא מתקשה לקחת אחריות מלאה, ממעיט בערך הנזק, וסבור שהיה "במקום הלא נכון". עם זאת, הנאשם הביע חרטה ורצון להשתנות. * **מאמצי שיקום ושיתוף פעולה:** הנאשם הביע מוטיבציה כללית, אך התקשה לממש אותה בפועל. הוא סירב להשתלב בטיפול קבוצתי, תוך שהוא מציג קשיים לוגיסטיים ורצון לסיים את ההליך המשפטי. בית המשפט ציין כי למרות טענות ההגנה לגבי נסיבות הקשיים, הנאשם לא הצליח לרתום עצמו לטיפול. * **התרשמות שירות המבחן:** גורמי סיכון כוללים אובדן אב, חוסר יציבות תעסוקתית, התייחסות ממעיטה לעבירה. גורמי סיכוי כוללים תמיכת אם, היעדר עבירות נוספות, התרשמות שלרוב מחזיק בערכים נורמטיביים. שירות המבחן המליץ על עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. * **השפעת העונש:** נלקחה בחשבון תרומתו הכלכלית של הנאשם למשפחתו. * **עבר פלילי:** עבר פלילי מבית משפט לנוער שהתיישן, אך טרם נמחק. * **חלוף הזמן:** מעל 3 שנים חלפו מביצוע העבירה. **ה. סוף דבר - גזירת העונש:** לאור כל האמור, בית המשפט קבע כי אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם. הנאשם מוקם בחלקו התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו. העונשים שנגזרו הם: * **8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות:** נקבעו תנאי ביצוע קפדניים. * **6 חודשי מאסר על תנאי:** למשך 3 שנים, לעבירת אלימות מסוג פשע. * **חודשיים מאסר על תנאי:** למשך 3 שנים, לעבירת אלימות מסוג עוון. * **3,000 ₪ התחייבות:** למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירת אלימות. * **1,500 ₪ קנס:** שישולם ב-5 תשלומים. * **700 ₪ פיצוי למתלונן:** שישולם בשני תשלומים. **ו. עקרונות משפטיים וחידושים אפשריים:** 1. **איזון בין הרתעה לגמול לשיקום:** גזר הדין משקף את האיזון העדין בין הצורך בהרתעה אישית וציבורית, בגמול ראוי על פגיעה בערכים חברתיים, לבין שיקולי שיקום. בית המשפט עמד על חומרת העבירה, אך בחר למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, תוך שקלול נסיבותיו האישיות, עברו הנקי יחסית, והחלוף הזמן. 2. **תקיפה בצוותא – הרחבת אחריות:** בית המשפט הדגיש את החומרה המיוחדת הכרוכה בתקיפה בצוותא, תוך הסתמכות על פסיקה (ע"פ טאלב), וקבע כי חלקו של נאשם 2 שווה לחלקו של נאשם 1. עיקרון זה נועד ליצור תמריץ שלילי מפני חבירת אנשים לביצוע עבירות. 3. **חשיבות הסדר הטיעון והסדרת הדיון:** הסדר הטיעון, שכלל הודאה בעובדות כתב האישום המתוקן, היווה בסיס להרשעה. עם זאת, העובדה שלא כלל הסכמה עונשית הובילה להליך ארוך יותר, שכלל הפניה לשירות המבחן ודיונים מרובים לעניין העונש. 4. **התמודדות עם "דברי נאשם":** בית המשפט שקל את דברי הנאשם לגבי נסיבות האירוע ("מקום לא נכון, זמן לא נכון") ואת טענותיו לגבי קשיים בשיתוף פעולה עם טיפול. אף שהכיר בטענות אלו, בית המשפט קבע כי בסופו של דבר, הנאשם לא הצליח לרתום עצמו לטיפול. 5. **שימוש נרחב בפסיקה:** בית המשפט עשה שימוש נרחב בפסיקה קיימת, הן לקביעת מתחם העונש והן להשוואת נסיבות המקרה לעניינים דומים. הדבר מדגים את חשיבות הדין המשווה והצורך לעקביות בפסיקה. 6. **תפקיד שירות המבחן:** התסקירים של שירות המבחן מילאו תפקיד מרכזי בהליך גזירת הדין, בכך שסיפקו לבית המשפט תמונה מקיפה על הנאשם, גורמי סיכון וסיכוי, והמליצו על העונש המתאים. 7. **התפתחות ההליך ודחיית הדיונים:** גזר הדין מצביע על מורכבות ההליך, כאשר תיקון כתב האישום, הסדר הטיעון, הצורך בתסקירים, וכן קשיים בתיאום הדיונים והטיפולים, הובילו לדחייה משמעותית של הדיון בעניינו של הנאשם, מעבר לשלוש השנים שחלפו ממועד ביצוע העבירה. 8. **דגש על עבודות שירות:** בחירת העונש של עבודות שירות, המהווה חלופה למאסר בפועל, מרמזת על הערכה כי ניתן להשיג את מטרות הענישה (שיקום, גמול, הרתעה) באמצעים אלה, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם. לסיכום, גזר הדין מציג ניתוח שיטתי ומקיף של נסיבות ביצוע העבירה, שיקולי ענישה, ומאפייניו האישיים של הנאשם. הוא מדגים את יישום הוראות חוק העונשין בנוגע לקביעת מתחם העונש וגזירת הדין, תוך שילוב עקרונות של הרתעה, גמול, שיקום, והתחשבות בנסיבותיו הייחודיות של הנאשם.